עיניים שלי

פינת הספר החכם 1

קול הידיעה – דון מיגל רואיס

היי אהובים,

השבוע היה לי מקרה עיניים.
מקרה שקרה אחרי תאונה טראומטית שעברתי. נקודות שחורות, ראייה מטושטשת והעין מציקה.

הלכתי לרופאה, שללתי בעיות רפואיות וראיתי שזה לא עובר. כאילו העין מתעקשת להגיד לי משהו.
אז החלטתי להתבונן קצת פנימה.

הבנתי שיש פה הזמנה להתבוננות, לראיה מחודשת של דברים ולחיבור מחודש לרוח שאבד לי קצת בשנה וחצי האחרונות שהיו עמוסות בפרקטיקה ובארגונים למיניהם. כל הזמן הזה מאד רציתי להישאר מחוברת ולא ממש הצלחתי.

במסגרת הזו החלטתי הערב שבא לי לבחור, בכל פעם, את אחד הספרים שאני אוהבת במיוחד, מתוך אלו שהיוו ומהווים עדיין מורי דרך עבורי, ולייסד פה את "פינת הספר החכם". ובמילים אחרות, להמליץ לכם על ספרים חכמים ושווים לצועדים בדרך ההתפתחות והרוח.
הספר הראשון שבחרתי אקראית מהמדף הוא "קול הידיעה" של דון מיגל רואיס.

 

 

גם הפתיחה בתוך הספר היתה אקראית לחלוטין.
ומה אני מקבלת?

את פרק 11 שנקרא לא פחות ולא יותר "פתיחת העיניים הרוחניות"!!! מדהים!
מסופר שם על המציאות שנמצאת מעבר למה שאנחנו יכולים לקלוט בחמשת החושים. מציאות של אמת שהיא האהבה. מציאות שהיא מעבר לכל מה שאנחנו יודעים. מעבר לכל אשליה.

דון מיגל רואיס כותב שכשאנחנו מוכנים לפתוח לרווחה את עיננו הרוחניות נוכל לתפוס את המציאות באופן נקי. להפוך את הסיפור שלנו לחלום! לגן עדן שהוא האמת. לראות את המהות שלנו ושל האחר שהיא דבר מלא בהוד להפליא. להבין שאנחנו החיים! יחד עם כל חיה, פרח וכל סלע. כולנו ישות חיה אחת וכולנו באים מאותו המקום.

אז…בואו נפקח את העיניים הרוחניות בלי הצורך חלילה לקבל "מכות" ודחיפות של התעוררות כפי שקרה לי.
בואו פשוט נסכים להיות מחוברים לרוח שלנו בכל רגע נתון…ונשמור על העיניים הרוחניות שלנו פקוחות לרווחה.

 

אוהבת אתכם!

מיכל

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.