אשה הולכת זקופה!

היי אהובות ואהובים,

ב"מעגל הצבעים האינדיאני" אנו פוגשים את 13 האמהות המקודשות של השבט. כל אחת מהן מייצגת מהות ריפוי שונה ויש לה צבע מיוחד משלה. יחדיו הן יוצרות הרמוניה מופלאה של צבעים ואיכויות ריפוי. חגיגה מרהיבה, עשירה וצבעונית של ממש!

 

 

יש אמא צהובה, כתומה, סגולה, ורודה ויש גם אמא אחת לבנה אשר מכונה "אישה הולכת זקופה"! כינוי זה הוענק לה משום שהיא הולכת, בזקיפות קומה וביושרה, את האמת שלה!

תפקידה הוא ללמד את כ ו ל נ ו לצעוד בדיוק, אבל בדיוק, באותו האופן בו אנו מדברים ומדברות ולהוות דוגמה חיה ל"אני מאמין" ולאמת הפנימית הכי טהורה שלנו.

 

 

ולא סתם נזכרתי באם המיוחדת הזו כשפגשתי את גלי לשם אותה בחרתי לראיין הפעם לבלוג שלי.  נזכרתי…. כי גלי בהווייתה היא בעיני אמא ואישה כזו!

 

גלי לשם

 

כן… גלי היא אישה אחת אמיצה. מנהיגה של אור. מובילת דרך יפת לבב. כזו שלא צועקת את משנתה בראש חוצות, ותובעת הכרה וכבוד על המאסטריות שלה, אלא אחת שהולכת את דרכה ואת האמת שלה בחן, בעדנה, ברגישות רבה ובאומץ לב ומלמדת רבים אחרים את הווייתה זו. אישה אשר מתחילה כל תהליך, ומערכת יחסים בחייה במתיקות, בחיוך ובאהבה גדולה ממש כמו הצופית, שנמצאת אצלה במקום הראשון במפת חיות הטוטם.

 

 

אשה אשר מממשת את יופייה ואת אלוהותה של הרוח השורה בתוכה כשהם (התהליכים ומערכות היחסים) מבשילים ממש כמו העיט אשר חג גבוה בשחקים, יודע לשמור על איזון מרשים של אנרגיה, בין שמיים וארץ, ומשכיל ליהנות משני העולמות גם יחד (מופיע אצל גלי במפת חיות הטוטם במקום שלישי).

 

c6f2136b5c134f21d4d90a3a31b947c1

 

ולמה דווקא גלי לשם?

ובטח אתם שואלים את עצמכם/ן…למה בחרתי דווקא בגלי לשם?

אז… מי שמכיר/ה אותי כבר יודע/ת שאני בוחרת את המרואיינים שלי, כמו גם את התכנים שאני מביאה, בפינצטה! ממש כמו הסנאי בטבע אשר בוחר רק את האגוזים המובחרים ביותר ביער. בלי פשרות!

 

 

כן… ממש כך!

אני בוחרת להקדיש את המרחב, של הבלוג שלי, רק לא-נשים שהינם מיוחדים במינם בעיני. כאלה שהינם מובילי דרך של אהבה, אמת והתפתחות. א-נשים שמהווים מקור השראה לאחרים, בדרכם ובהגשמתם אותה, ואשר בוראים באופן מודע את חייהם! יום יום…שעה שעה. כאלה אשר מחויבים להמשיך להתפתח, לגדול, לממש את הייעוד ואת הפוטנציאל הגלום בהם, לחיות את עבודת חייהם ולהביא אור וטוב לעולם.

א-נשים שיש לכולנו מה ללמוד מהם! במיוחד בזמנים המיוחדים בהם אנחנו חיים היום . זמנים של פיתוח מודעות וצמיחה מואצים והתקדמות מטאורית לעבר עולמות לא נודעים, ומרתקים שלא הכרנו עד כה. זמנים של עבודה עם אנרגיה עוצמתית שמעיפה את כולנו באופן מהיר ואינטנסיבי מאד למקומות חדשים ומאתגרים. זמנים אשר דוחקים בנו ובאמת שלנו לצאת לאור מבלי להשאיר יותר אף כיס של הסתרה או זיוף.

 

 

אני אוהבת להתבונן ולעקוב אחר הדרך וההתפתחות של א-נשים כאלה. זה מרתק אותי!  לצפות וללמוד מכאלה שהקשיבו לצו ליבם ולקריאתם נשמתם, עצרו, עשו חישוב מסלול מחדש בחייהם והחליטו באומץ לעשות טרנספורמציה ולפנות לנתיב חדש לגמרי אשר לא היה ידוע ומוכר להם מראש אבל הרגיש להם נכון ומדויק. ולאורך כל הדרך הם הקשיבו! לסימנים ולמסרים שעלו מהדרך והיו נאמנים לה עד שהגיעו למחוז חפצם. להגשמת הייעוד שלהם…צו נשמתם. אין דבר מדהים מזה בעיני ואין מרתק יותר מאשר להתבונן וללמוד מדרכם ומתובנותיהם.

 

 

 

ובדיוק מהסיבה הזו בחרתי לראיין את גלי לשם. כי היא מרתקת אותי כבר הרבה זמן. כי אני עוקבת אחרי הדרך והתפתחות שלה וחושבת שהסיפור שלה, ההוויה שלה, והטרנספורמציה שעשתה בחייה, שהביאה אותה לחיות את הייעוד שלה, חשובה עבור כולנו ללמידה ולהתבוננות במובנים רבים.

אז… בשורות הבאות נספר יחד עם גלי את הסיפור שלה. נשמע ממנה תובנות על דרכה המתפתחת כל הזמן, על ההגשמה שלה, ועל הקשר המיוחד שלה עם עולם חיות הטוטם, מעגל הצבעים האינדיאני והרוח הגדולה…עולמות שאליהם, כידוע לכם, אני מחוברת מאד ואוהבת לחקור ולכתוב עליהם.

 

 

ורגע לפני שנתחיל…

נספר שגלי התראיינה במספר מקומות במהלך השנים האחרונות. לא נחזור כאן על כל השאלות, שעלו באותם ראיונות, למרות שהן חשובות והתשובות של גלי עליהן מרתקות…אבל נזכיר בקצרה חלקים מהן כדי להציג בפניכם/ן אבני דרך מרכזיות בדרכה האישית. בכל אופן, כל הקישורים לאותן שיחות קודמות נמצאים להלן ברשימת המקורות למי שמעונין/ת להעמיק.

 

 

הראיון הזה עם גלי יהווה מעין אינטגרציה של המידע החשוב, שעלה בראיונות הקודמים  – סוג של עבודה סמינריונית אם תרצו :-). בנוסף, הוא יציג עוד כמה זוויות משמעותיות במסעה המיוחד שלא דובר בהן עד כה בפומבי במיוחד בכל הקשור לעולם החיות והצבעים האינדיאנים.

ואכן…זה לא מקרי שקפצו לי מיד בתחילת הראיון שלל של מוטיבים מהעולם האינדיאני כמו 13 האמהות של השבט ומפת חיות הטוטם. זה קרה כי גלי צועדת כבר שנים רבות, בין השאר, גם בדרך האדומה ממש כמוני וזה גם הרקע המקורי לחיבור בייננו. בהמשך אספר לכם/ן על החיבור הזה ואברר עם גלי איזה עוד חיות יש לה במפת הטוטם ובכלל מה הקטע שלה עם חיות… אבל הכל בזמנו. יש עוד מלא סיפורים לפני כן. אז…נלך צעד, צעד ולא נקדים את המאוחר.

 

אז…בואו נתחיל בהתחלה… 🙂

 

כן…בואו נתחיל בכך שאספר לכם קודם כל מה לי ולגלי?

 

 

אז…עם גלי יש לי רומן מתמשך, של 7 שנים, שהיה עד לאחרונה וירטואלי לחלוטין. נפגשנו לראשונה, face to face, ממש לא מזמן…וגם זה היה ב"מקרה". וזה לא שלא תכננו וניסינו, במהלך השנים, לקבוע להיפגש ואפילו שוחחנו בטלפון כמה פעמים אבל, בסופו של דבר, להיפגש ממש לא יצא. ידענו שיום אחד יגיע הרגע הנכון….והמתנו לו בסבלנות.

 

 

ואיך בכלל הכרנו?

הכרנו לראשונה ב – 2009 ב"קפה דה מרקר". כמה שנים מאוחר יותר המשכנו לשמור על קשר דרך הפייסבוק.

 

 

לאורך השנים, עקבתי בהתפעמות אחרי דיווחי הצמיחה וההתקדמות, של גלי בנתיב שלה, ואחרי הטרנספורמציות המיוחדות שעברה בדרך. הרגשתי שאנחנו חברות קרובות למרות שלא נפגשנו פיזית או היינו בקשר רציף. היו לנו הרבה תחומי עיסוק ועניין משותפים כמו למשל הדרך האינדיאנית. אני קראתי את התכנים שהיא העלתה והגבתי עליהם והיא קראה את שלי ושלחה לי תמיד פידבקים מפרגנים ותומכים, כמו שרק גלי יודעת, במיוחד בכל מה שקשור לחיות הטוטם.

כשאני חושבת על הקשר שלי עם גלי, ועם חברים רבים אחרים שהכרתי דרך הרשת במהלך השנים האחרונות, אני מגיעה שוב למסקנה ידועה שהיום בעידן האינטרנט, בו כוחן של המילים הכתובות הוא כל כך עוצמתי והשיתוף הינו בעל השפעה ענקית ואינסופית, חברות וקירבה זה משהו שמרגישים וחווים אפילו מבלי להיפגש. כולנו, קוראים פוסטים שא-נשים מעלים אשר חושפים את הפנימיות ואת עומקי העומקים של נשמתם לעיתים הרבה יותר מאשר הם נוהגים לעשות כאשר הם נמצאים במפגשים פנים מול פנים עם מעגלי א-נשים קרובים להם כמו חברים ובני המשפחה שהינם חלק מחייהם הפיזיים…. וכשאנו כבר נפגשים אנו חשים שאנחנו מכירים טוב מאז ומתמיד. סוג של מפגש בין נשמות מאותה משפחה.

 

 

גלי ואני לא התכתבנו בפרטי, ולא שוחחנו כמעט בטלפון, אבל דרך התכנים שהועלו ודרך המסע, שהיא עברה ועוברת, ושאני כאמור עוקבת אחריו לאורך השנים, אני מרגישה מאד קרובה אליה. אני מכירה אותה בשמחות שלה, בעבודה ובעשייה שלה וגם ברגעים המאתגרים אותם היא בוחרת לחשוף, לשתף ולהוציא החוצה.

 

 

 

 

אז.. איך בסופו של דבר נפגשנו?

באחד מערבי הקיץ שעבר, רכשתי לעצמי דרך האינטרנט את ערכת קלפי ההשראה החדשים שגלי יצרה.

רק רגע… תתאפקו מיד נדבר גם עליהם.

 

 

התכתבתי איתה וסיכמנו שאחרי שהקלפים יגיעו אלי, ואחווה אותם קצת אראיין אותה לבלוג שלי – דבר שאני מתכננת לעשות כבר מזה זמן.

בהתחלה חשבנו להיפגש (סוף סוף…) בת"א, באותו שבוע, כדי שגלי תמסור לי את הקלפים באופן אישי. אולי ביום ראשון? או חמישי? …אבל לשתינו היה מתוכנן שבוע עמוס אז החלטנו שנמצא זמן אחר להיפגש בלי לחץ.

גלי אמרה שהיא לא יכולה לדחות סיפוקים! ולכן היא מעדיפה לשלוח לי, קודם כל, את החבילה בדואר כדי שתגיע אלי הכי מהר! ואח"כ גם ניפגש. אני, לעומת זאת, אמרתי לעצמי ולרוח שלי שכמובן תמיד מקשיבה לי ויוצרת עבורי אונליין את כל מה שאני מבקשת מבלי להתמהמה (בצורת ניסים מרגשים) ש…גם אני לא יכולה לדחות סיפוקים! ואני כבר רוצה וסקרנית לפגוש את גלי עכשיו. כן.. ממש עכשיו! בלי לחכות לקלפים.

והרוח שלי, כהרגלה בקודש, הבינה אותי מצוין! ולכן "שלחה" אותי כבר ביום שישי, של אותו השבוע העמוס הזה, לאיזו סדנת מודעות בת"א.

ואיך שאני מגיעה לשם על הבוקר…את מי אני רואה?

נכון!!! ניחשתם!

ממש כך!

 

 

אז… מיותר לציין ששמחתי מאד לפגוש את גלי!  ושמחתי גם לראות ששתינו מחוברות בסנכרון מדהים לרוח הגדולה. והכי שמחתי לגלות שכל מה שהרגשתי לגביה, וחוויתי ממנה, דרך הרשת והשיחות הספורות שלנו בטלפון, היה מדויק להפליא ואף יותר מכך. מצאתי נשמה מעודנת, נעימה וכנה שאני אוהבת להתבונן בה ובדרכה וללמוד ממנה. ולא רק לי יש מה ללמוד מגלי. לכולנו.

 

 אז…מה לדעתי יש לכולנו ללמוד מגלי?

יש לנו ללמוד מגלי על דרך התפתחותה וצמיחתה, על העשייה וההגשמה שלה, על האופן בו היא מחוברת ומממשת את הייעוד שלה, על השינויים וחישובי מסלול מחדש שהיא הסכימה ומסכימה לחוות בחייה כל הזמן על מנת לדייק את הדרך שלה ולהישאר נאמנה לה. וגם…ועל האור הנפלא ואנרגיית האהבה שהיא מקפידה להביא, באופן מודע, לעולם על מנת להעצים את כולם. אין יותר יפה מזה בעיני.

 

 

 

ועכשיו.. אחרי הקדמה כזו ארוכה בואו נספר לכם עכשיו מי זו גלי לשם?

 

במה גלי עוסקת? ומאיזה רקע צמחה?

גלי עוסקת כבר 15 שנה באיזון רגשי הוליסטי ובליווי א-נשים בתהליכי הגשמה בתחומים שונים. בנוסף, היא מלמדת ומנחה סדנאות, בתחומי מודעות והעצמה אישית, ולאחרונה יצרה כאמור את קלפי רק רגע עליהם נדבר עוד מעט בהרחבה.

 

 

 

במהלך הדרך למדה גלי שיטות טיפול שונות וכשהכרתי אותה בסוף 2009 היא בדיוק עברה לקליניקה חדשה ומקסימה. היא צילמה אותה (תמונה בהמשך…) וכך כתבה: "עם בוא השנה החדשה, התחדשתי גם אני. הגשמתי חלום נפלא – עברתי לקליניקה מדהימה בחיק הטבע, בירוק של מושב, בשלווה של ציוץ ציפורים, בין פרחים ועצים בחיבוק של נשמה, בפינוק של גוף…בתוך אי של שקט. מתרגשת וגאה להזמין אתכם להצצה לממלכה הקסומה שלי שבה אי אפשר להפסיק לחייך".

ולמה דרך חדשה?

הקמת הקליניקה החדשה סימלה טרנספורמציה בחייה…. הגשמה של חלום!

 

 

היה זה שינוי מהותי שהיא החליטה לעשות בחייה עוד לפני כן.

ולא שהיא תכננה אותו. ממש לא! אבל הדרך שלה קראה לה ללכת והיא ברוב חוכמתה הפנימית החליטה להקשיב! לייעוד שלה ולקריאת נשמתה. וכך… היא עזבה את מקצוע האדריכלות בו עשתה חיל, כמעצבת אולמות תצוגה מסחריים, ובהמשך עוד תפקיד בכיר ומתגמל ב"מכללה למנהל" שם עבדה 9 שנים ויצאה לדרך חדשה! שטמנה בחובה לא רק שינו של תחום העיסוק ופילוסופיית חיים אלא גם מעבר אמיץ מסטטוס של שכירה לעצמאית.

במקביל לשינויים בקריירה עשתה גלי גם שינויים משמעותיים בחייה האישיים ובין השאר הקימה זוגיות פרק ב' עם זיו לשם שכל הבנות כאן מכירות היטב 🙂 ואשר בנה לי את הבלוג המפואר הזה (בלי קשר להיכרות שלי עם גלי. אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר).

 

 

 

ואיך גלי העזה להיות….?

בטח עכשיו גם אתם נפעמים כמוני… ושואלימות את עצמכם/ן איך קרתה הטרנספורמציה הזו?

איך קרה שגלי הפכה מאדריכלית ומנהלת לשכה למומחית בהגשמה למטפלת, למורה ולמנחה?

ואיך כל זה קשור למקורות שלה? ולשורשים מהם צמחה והתפתחה? ולאינדיאנים? 🙂

 

 

אז.. כל המעברים והטרנספורמציות הללו בדרך היוו המשך לילדות של גלי ולמשפחה ממנה צמחה. נספר…

 

גלי הילדה נא להכיר

גלי עלתה עם משפחתה מרוסיה בקייץ 1973. הוריה שהיו ציונים בנשמתם הגיעו לכאן ומיד שאלו "לאן צריך ללכת כדי ליישב את הארץ?"

כך מצאה את עצמה גלי בת השש נוחתת היישר לכיתה א', באדמת הטרשים של מעלות תרשיחא שבצפון, וכל זאת ערב מלחמת יום כיפור.

היא היתה ילדה קטנה ורזה ושמה אז היה "גלינה" שמשמעותו ברוסית "עורב שחור". כן, כן.

 

 

אגלה לכם רק במאמר מוסגר שהאינדיאנים מאמינים שעורב שחור מביא איתו אנרגיה של קסם. ממש כך! וכשאמא שלה בחרה לקרוא לה כך לא היה לה מושג ירוק שנולדה לה ילדה אינדיאנית שעורב שחור הוא אחד מבני הלוויה שלה ומככב אצלה במפת חיות הטוטם במקום שביעי כלומר…שנמצא שם כדי לספק לה הגנה רוחנית ורגשית ולעזור לה לעשות קסמים בחייה ובחיי רבים אחרים.

 

 

"כילדה הייתי מאד מופנמת, שקטה, עצורה ומבודדת". היא מספרת לאיריס שביט בראיון שנערך בשנה שעברה. "ובעיקר ילדה טובה. ילדה של ההורים. הייתי נערה עכברה (נחבאת אל הכלים. ג.ל). זה שילוב של קווי אופי וגם של חינוך סובייטי לפי הספר – מאד נוקשה, מסגרתי, נכון/לא נכון, צריך/לא צריך, יפה/לא יפה. הרבה מאד שיפוטיות וביקורת. ואלה גם דפוסים שבזמנו פיתחתי כלפי עצמי. לא להרים את הקול, לא להתחצף, לא להתבלט, לא לדבר לא יפה – זה משהו שהיה טבוע בי כל השנים".

הוריה כדבריה, באותו ראיון ובאחרים, היו "מהנדסים סובייטים" (אבא מהנדס בנין ואמא מהנדסת מזון) ולכן ציפו ממנה שתמשיך את השושלת כלומר, שתלמד ותעסוק במקצוע פרקטי, שניתן להתפרנס ממנו בכבוד ושרצוי שיכלול עבודה עם הרבה מספרים, נוסחאות ומדדים

 

.

אבל… מה לעשות שגלי שלנו נמשכה דווקא לעולמות היצירה וחלמה כבר בהיותה נערה לעסוק באמנות ובעיצוב אופנה…ובסתר ליבה כמו כל ילדה בת 16 אף להיות דוגמנית היא מגלה לאיריס שביט וגם לי.

 

איב סן לורן יש רק אחד???

כבר אז… היא התעקשה ללכת בדרך שלה ולהיות מי שהיא! וזאת, למרות שהוריה הקשו עליה ולא אישרו לה בהתחלה ללמוד אפילו במגמת האמנות בתיכון. אמא שלה אמרה לה ש"אמנות זה לא מקצוע! אין בזה פרנסה! וחוצמזה איב סן לורן יש רק אחד!"

 

 

אבל… זה היה בנפשה ובסופו של דבר היא הצליחה להשיג את הסכמת ההורים. "זו היתה ממש מלחמת עולם…הרגשתי שאני ממש נלחמת על הנשמה שלי אז…" אמרה גלי באותו ראיון לאיריס שביט.

 

 

בהמשך היא הצליחה גם לקבל את הסכמתם ללימודי אדריכלות. תחום שהיה הכי קרוב למשהו מעשי ודומה לתחום העיסוק שלהם מבחינתם והכי קרוב ליצירה מבחינתה. הפשרה הזו אפשרה לה,  לדבריה, להמשיך לעמוד בציפיות המשפחתיות ובקו של "להיות ילדה טובה" מצד אחד ובמקביל לבטא את עצמה בעולם היצירה מצד שני.

כשסיימה את הלימודים עבדה בתחום העיצוב המסחרי – "עבודה מאד מדויקת" לדבריה. "באותה תקופה"… מספרת גלי לאיריס שביט "לא העזתי לחשוב מה טוב לי? אלא מה טוב בכלל? ממה מתפרנסים? מה מכובד? במה יש עבודה? במה אבי יהיה גאה להגיד שהבת שלו עוסקת?"

 

אז.. איך בכ"ז קרה שגלי עברה מעולם האדריכלות למכללה למנהל?

כשנולד אסף (היום חייל מתוק בן 19) חיפשה גלי מישרה יותר גמישה ופחות תובענית מקודמתה אשר דרשה ממנה עבודה סביב השעון ונסיעות לחו"ל כדי שתוכל להיות עם התינוק שלה. היא החליטה לחשב מסלול מחדש בתחום הקריירה והתלבטה באיזו דרך לבחור. בזמן שהיתה בבית והתלבטה הציעו לה עבודה חד פעמית לשלושה ימים של עזרה בתיוקים בלשכת דיקן ביה"ס למנהל עסקים ב"מכללה למינהל". היא החליטה ללכת כדי להתאוור קצת 🙂 אבל…ליקום היו תכניות משלו וביום השלישי לתיוקים היא קיבלה הצעה מפתה להיות המנהלת של לשכת הדיקן. וכך מצאה את עצמה גלי נהנית לעבוד תשע שנים במכללה למנהל! .

 

ואיך קרה שגלי עברה מהמכללה למנהל לעולמות הטיפול והריפוי?

בשנים בהן עבדה במכללה התחילה גלי להיפתח לעולמות הרוח ולמושגים כמו "רוחניות" ו"אנרגיה" שהיו זרים לה ורחוקים ממנה. "כל דבר שלא ניתן למדוד אותו ולחוש בחמשת החושים או לתת לו שם של צורה הוא שטות מוחלטת! והוא לא קיים" כך חשבה לעצמה גלי באותן שנים.

הניצוץ הרציני ראשון ניצת אצלה כאשר ניסתה להביא לעולם ילד שני ללא הצלחה. לאחר מספר ניסיונות כושלים עם הכלים שהרפואה הקונבנציונלית ידעה לתת היא כבר היתה מוכנה לנסות כל טיפול אלטרנטיבי. כך היא הגיעה לרייקי  – שיטת טיפול אליה התחברה, אותה למדה ובהמשך אף הפכה למורה ולמטפלת בה.

בסופו של דבר, גלי לא ילדה שוב אך הבינה, מתוך המסרים שבדרך, שהכל קרה על מנת שהיא עצמה תוכל להיוולד מחדש! ולעסוק בייעוד שלה. התובנה הזו הניעה אותה לעזוב את עבודותיה הקודמות ולהתמסר במלואה לליווי א-נשים בתהליכי הגשמה. אבל כל זה קרה בהדרגה. בהתחלה, כבר בשנת 2001, החלה לטפל בבני משפחתה ולקבל א-נשים בבית, במקביל לעבודתה במכללה, לאחר שירדה באחוזי המשרה. ולימים, לאחר פרישתה מהמכללה, פתחה בשנת 2007 קליניקה מחוץ לבית בראשון לציון ובהמשך ב – 2009 הקימה את הקליניקה בבית חנן.

"זו היתה נקודת מפנה משמעותית בחיים שלי" היא מספרת לאיריס שביט… "שהבנתי שאני לא יכולה יותר להתפשר על מי שאני ועל מה שאני רוצה ואוהבת ופשוט הלכתי על זה…והגשמתי את התשוקה האמיתית שלי". "כולם חשבו שהשתגעתי" היא מוסיפה ומספרת לאלונה שנער…"מי עוזב עבודה כזו בשביל איזה עסק שמבוסס על אוויר? מי יכול להתפרנס מזה? אבל הרגשתי שאם אעשה את מה שאני אוהבת תהיה לי הצלחה. החלטה שהסתברה כנכונה ומשמחת".

 

 

 

 

ועכשיו… ניתן לגלי את זכות הדיבור ונשאל אותה מלא שאלות

 

גלי מה זה אומר ללוות א-נשים בתהליכי הגשמה?

זה אומר לעזור לאנשים להגשים את התשוקות והמטרות שלהם והחיים שהם רוצים לחיות ולא מעזים. זה אומר לתת להם את המרחב שיאפשר להם להתבונן על החיים שהם רוצים לחיות ועל הדרכים ליצור אותם…ולהזכיר להם שהם ראויים לכך.

 

ובאיזה כלים מרכזיים את משתמשת היום?

היום השיטה המרכזית איתה אני עובדת היא "איזון חיים" של ד"ר ג'ף לוין. שיטה שמאזנת בין הגוף לרגשות ועושה ניסים ונפלאות לאנשים שרוצים להגיע לאיזון בחייהם.

 

 

 

איזה שיטות ריפוי מרכזיות למדת במהלך דרכך המקצועית?

למדתי מגוון שיטות טיפוליות שעוסקות בצדדים הרגשיים של א-נשים אצל מיטב המורים. החל מקבלה, דרך שיטות אנרגטיות שונות כמו רייקי , ריברסינג, טתה היליניג, נומרולוגיה, פרחי באך, איזון חיים, ימימה ועוד המון כלים טיפוליים שהם חלק מהסל שלי.  קראתי ספרים, מאמרים. השתתפתי בסדנאות מודעות רבות. ספרים מרכזיים שהשפיעו על דרכי היו: "ארבע הסכמות" של דון מיגל רואיז, "כוחו של הרגע הזה", ספריה של לואיז היי בתחילת הדרך ולאחרונה גם "מתה להיות אני".

 

מה חיפשת שם? בכל השיטות? קורסים? סדנאות? ספרים?

הייתי מרותקת ונפעמת מהקסם… זה לא תמיד היה פשוט, אבל ידעתי שיש משהו אחר שם בשבילי. עברו שנים ארוכות בהן חוויתי, שיניתי, צמחתי, כאבתי, שמחתי, קיוויתי. עכשיו אני כאן. מגשימה את אהבתי. עכשיו אני מממשת את מה שבעיני הוא הזכות והחובה הגדולה ביותר של האדם בחייו – להיות מאושר.

 

מי האנשים שפונים אלייך?

א-נשים שמרגישים חוסר סיפוק ושזקוקים לאושר ואהבה רבים יותר בחייהם. כאלה שנמצאים בכל מיני צמתים בכל תחומי החיים…שמרגישים שהחיים שלהם אינם בדיוק כפי שהם רוצים שיהיו. א-נשים שמגיעים למבוי סתום במסע חייהם וזקוקים לתמיכה, הכוונה, הבהרות וחישוב מסלול מחדש על מנת להתחבר לדרך שלהם. אני עוזרת להם למצוא מחדש את הדרך הנכונה להם שבה הם יוכלו לצעוד ולהרגיש שהם במקום הנכון להם.

 

מה את מלמדת?

אני מעבירה סדנאות בנושאי מודעות, העצמה והגשמה אישית – כדי שאנשים יוכלו ללמוד לחיות את האהבה ואת התשוקות שלהם ולהיות מי שהם באמת נועדו להיות. בימים אלה יוצא לדרך המחזור ה – 18! של סדנת הדגל שלי "החופש להיות" שנבנתה בהשראת הספר "ארבע ההסכמות" של דון מיגל רואיז. הספר הזה השפיע עלי מאד ושינה משמעותית את חיי בכך שעזר לי לעשות קפיצה עצומה במודעות שלי ולדייק את המסלול שלי. התעמקתי בו על מנת לחפש כלים ליישם את ההסכמות הללו. אני מרגישה שזו שליחות להנחיל את עקרונותיו הלאה לעוד א-נשים. הוא עזר לי לעשות קפיצה עצומה במודעות שלי והיום אני מלמדת את עקרונותיו א-נשים אחרים. בנוסף, אני מעבירה פעמיים בחודש סדנאות חד פעמיות להעצמה ומודעות לנשים בנושאים אשר מתחלפים, אחת לתקופה, בעזרת כלים שונים כמו למשל סדנת "כל שתבקשי"….וגם  מלמדת רייקי ושיטת איזון חיים (שלב ראשון).

 

 

 

 

ספרי מה לך ולחיות? מה הן מסמלות עבורך?

פירוש שמך – "עורב שחור", יש לך 3 חתולים, קעקועים של לטאה ופרפרים – בקיצור גן חיות שלם!

 

חיות בעיני זה קסם! פלא הבריאה. הן מסמלות בשבילי את מה שאפשרי.

יש לי אכן 3 חתולים והייתי רוצה יותר. חתולים  עבורי הם מורים! של אומץ, סקרנות, נהנתנות, ערך עצמי פינוק ואהבה.

יש לי 5 פרפרים על הגוף (על הכתף, על היד, ומאחורי האוזן). הפרפרים מסמלים עבורי כמו אצל האינדיאנים "טרנספורמציה" כלומר את האפשרות לשינוי. את האפשרות שלי ליצור את עצמי בכל פעם מחדש בשלבים ולהיות נוכחת במלאות בכל שלב במלואו (ביצה, זחל, גולם ופרפר).

 

 

יש לי לטאה על הרגל. הלטאה אצל האינדיאנים היא חיית חלימה ומבחינתי היא מסמלת את האפשרות שלנו להגשים את מה שאנחנו חולמים עליו וללמוד לחבר ולבנות את הגשר בין חלום ומציאות.

 

מה לך ולאינדיאנים? לא הזכרת את הנושא הזה באף ראיון קודם ואני שמועת אותך מדברת "אינדיאנית" כל הזמן.

לפני 10 שנים למדתי אצל אילת חיימוביץ מורתי על "מעגל הצבעים האינדיאני" ולאחר מכן על "קלפי הסגולה" (חיות הטוטם.

 

מה לקחת משם?

עם החיות אני חיה אבל בעיקר עושה שימוש במעגל הצבעים האינדיאני. אני לפעמים עושה מפות בקליניקה לא-נשים ולעיתים גם סדנאות של מפגשים במעגל.

בעיקר אני משתמשת בעולם הצבעים בחיי כל הזמן. מאז שלמדתי אני מחוברת לתדרים שלהם מאד. למשל, אני הולכת הרבה מאד עם שחור, במיוחד לקליניקה, מאז שלמדתי ששחור זה צבע ההקשבה. יש לי בבית 2 כורסאות צהובות כי צהוב זה צבע האהבה. אני לובשת גם לבן כי הוא נמצא אצלי ראשון במפה ומסמל הנהגה מתוך שיתוף. משמעות הדבר היא שההבטחה הנשמתית שלי לעצמי היא להיות מנהיגה! ולהנהיג דרך שיתוף במסלול החיים שלי.

 

WOW  איך הכל מתקשר להכל. איזה יופי!

ומה האינדיאנים עושים אצלך בקליניקה? למה בחרת דווקא בתמונה הזו מכל התמונות שבעולם?

 

 

 

מצחיק אבל את התמונה הזו מצאתי במקרה. כשעברתי לקליניקה החדשה נסעתי לקנות דברים באיקאה כמה פעמים. חיפשתי תמונה שתהיה בשבילי השראה וביום שהגעתי האינדיאני הזה היה תלוי שם ופשוט "דיברנו". אז לקחתי אותו איתי וברור שהוא התחבר מאד לקליניקה שלי. עד היום אני מדברת איתו ומתייעצת איתו תוך כדי טיפולים. שואלת אותו שאלות והוא עונה, מאשר ומחייך אלי. אבל הוא בעיקר מצחיק אותי ומספר לי בדיחות.

 

 איזה 9 חיות טוטם  יש לך במפה האינדיאנית?

צופית, חתול פרא, עיט, אופוסום, עטלף, ארמדיל, עורב שחור, גירית, אנטילופה.

 

שקופית1

 

טוב…עכשיו ספרי לנו  מיהם הקלפים שיצרת, מה הם יודעים לעשות ומה ייעודם?

הקלפים שלי הם למעשה כלי שבא לעזור לנו לפתח את המודעות שלנו – להתבונן בחיינו, לקבל תובנות מעצימות ולהתקדם. הערכה כוללת 72 תמונות אותן צלמתי במו ידיי במצלמת הטלפון שלי במהלך השנים. על כל תמונה יש משפט או מילה אשר מייצגים איכות מסוימת ומהווים הכוונה לפעולה. ייעודם הוא להעניק מסרים ברורים של תמיכה, השראה, הבהרה, חיזוק עצמי והכוונה לפעולה במגוון מצבים בהם א-נשים נמצאים בהתלבטות וחוסר בהירות וודאות ומעוניינים להתמקד, לקדם, לקבל החלטות ולהוציא לפועל. הם מחברים אנשים למוטיבציה ומאפשרים להם לפעול בצורה ממוקדת ומדויקת ולהביא ערך ומשמעות לבחירות שלהם כלומר לחייהם. הם הנתיב שעוזר לכולנו להגשים את מי שנועדנו להיות. הם מכילים כל כך הרבה השקעה של אהבה, מחשבה וחיבור- כל הטוב שרק אפשר לבקש!

 

כשצילמת את התמונות האלה תכננת שיום אחד הן תהפוכנה לקלפים?

ממש לא!  צילמתי אותן להנאתי. לא העליתי על דעתי שיום אחר הן תהפוכנה למשהו שלם וגדול יותר מסכום חלקיו. הייתי פשוט נתקלת בדברים שריתקו אותי והייתי מתעדת אותם באופן אינטואיטיבי (ואני ממשיכה לעשות את זה גם היום). פשוט הסתובבתי בעולם ואספתי רגעים קטנים ומראות שקראו לי לעצור לידם, להתבונן בהם ולתעד אותם.

 

 

וזה בדיוק הרעיון שאני מעבירה באמצעות הקלפים. הזדמנות לעצור רגע בצד הדרך, להתבונן במה שהחיים מזמנים לנו בצורה קצת אחרת, לחקור, להבין להעריך מחדש וכתוצאה מזה לאפשר לעצמנו גם לבחור ללכת בדרך אחרת. ואם צריך לחשב מסלול מחדש ולבחור בנתיב פעולה אחר, שלא חשבנו עליו עד כה, אז לעשות זאת.

 

 

איך פתאום באמצע החיים החלטת ליצור קלפים? איך זה נבט בתוכך? מאיפה באה ההשראה?

לא תכננתי את זה. זה פשוט קרה. בוקר אחד התיישבתי מול המחשב ובהיתי בתמונה שצילמתי לפני כמה שנים. ואז עלה משפט בתוכי שמתייחס לתמונה. כך עברתי לעוד תמונה. בתמונה השלישית כבר הבנתי שמשהו מבקש לעבור דרכי ושיש פה תמונות עם מסרים שרוצים לעבור הלאה.

 

ספרי לנו על תהליך היצירה. איך בחרת את הדרך?

לא בחרתי. במשך 8 ימים "נשלחתי" כל בוקר למחשב לתיקיות של תמונות שלא נגעתי בהן שנים וכך הגעתי ל  – 72 קלפים. אחרי 72 קלפים הבנתי שנגמר. זהו. הכל היה אינטואיטיבי לחלוטין. לא היה שם שום תכנון או מטרות.

 

 

מה מקור השם "רק רגע"?

"ל'רק רגע"  יש שתי משמעויות בעיני. פעם אחת זה להגיד 'בואו נעצור שנייה, ונסתכל על הדבר הזה בצורה שונה, נבחין בעוד רבדים שלו, נתבונן בו יותר לעומק', ופעם שנייה זה אומר שהכול רגעי, הכול חולף. האמת של החיים שלנו נמצאת איפה שהוא במתח שבין שתי ההסתכלויות האלה, וזה מה שהקלפים באים להזכיר".

 

איך עובדים עם הקלפים?

הדרך לעבוד איתם היא לשאול שאלות ולקבל תשובות דרך מסרים המופיעים על הקלף ששלפנו. אפשר לשאול, בנוגע לנושא או סיטואציה מסוימת בה אנו נמצאים, ולבקש הבהרות. הקלפים יספקו תשובה מעמיקה, מדויקת ופרקטית מתוך מקום של שקט פנימי ואהבה. אפשר גם לשלוף בכל יום קלף ולבקש מסר יומי. אפשר להיוועץ בהם בתהליכי בחירה וקבלת החלטות. אפשר לעבוד איתם בעבודה אישית, זוגית או בקבוצות והם כמובן מתאימים גם למטפלים, מאמנים ומנחי סדנאות. היום יש לקלפים גם בלוג משלהם שם אפשר לקבל עוד רעיונות כיצד לעבוד אתם.

 

 

מה המוטו שלך? הערך המרכזי שמוביל ומנחה אותך בחייך ומטעין אותך באנרגיה של הגשמה וטוב?

קבלה ואהבה זה הערך הכי משמעותי בעיני במפגש אנושי. כי כשאני מקבלת את הצד השני אני מראה לו שגם הוא יכול לקבל ולאהוב את עצמו.

 

 מה את הכי אוהבת לעשות? מה משמח ומטעין אותך?

לאהוב אנשים. להתרגש. להתפלא.

אני מודה על ההזדמנות והאפשרות שניתנת לי בכל יום מחדש, לסייע וללוות אנשים בדרכם להגשים את הטוב עבורם, אנשים אשר מביאים לחייהם יותר בריאות, יותר אהבה והרבה יותר אושר.

 

 

 

כשהיית ילדה מה רצית להיות כשתהיי גדולה?

מורה! 🙂 הייתי מושיבה את כל הבובות שלי בשורה ועושה להן בדיקת נוכחות…מקריאה את השמות שלהן.

 

 

 

אז בעצם אפשר לומר שהגשמת את החלומות שלך להיות מי שאת! אבל את חלום הדוגמנות נטשת?

נראה לך?

בגיל 26 ברגע שעזבתי את בית הורי (למרות המחאות שלהם) והתחלתי לעבוד כאדריכלית לקחתי את המשכורת הראשונה שלי ונרשמתי מיד לקורס דוגמנות אצל הכוהנת הגדולה דאז קארן דונסקי.

 

 

 

הגבול העליון להתקבל לקורס היה גיל 25 אבל קארן ראתה שאני כ"כ נחושה להגשים את החלום שלי והחליטה לעזור לי!

 

gali10003

 מדהים!

איזה עוד חלומות יש לך? מה עוד את רוצה לעשות בחייך ולא הספקת להגשים עדיין?

החלום הכי גדול שלי זה להנחות בחו"ל בעברית אנשים מהקהילה היהודית וישראלים. וגם…להוציא קבוצות של א-נשים מהארץ למסעות מודעות והתחברות דרך הנאה וכייף. אני הרי אוהבת את החיים הטובים.

ולכן יעדים כמו ניו יורק, איטליה וצרפת הם המקומות שאני רוצה לקחת אותם. לערוך טיולים מגניבים ומפנקים של אוכל טוב ונוף יפה.

 

יש לך עוד חלומות?

כן לעשות מאלה עוד והרבה 🙂

 

טוב..אז אנחנו מחכים שתקיימי את ההבטחה הזו ותגשימי את החלומות הללו. אני אהיה הראשונה להירשם למסעות שכאלה.

 

 

מהו המסר שהכי  חשוב לך להעביר הלאה לעולם?

המסר שהכי חשוב לי להעביר הוא שאנחנו ראויים לחיות את החיים שנועדנו אליהם ואל תותרו על זה! אנחנו ראויים לטוב ולאהבה. זה בעיני מה שהכי חשוב.

 

מה את רוצה לאחל לעצמך ולקוראימות שלנו כאן? בואי נשלוף קלף ברכה.

יללה בכייף. ב"מקרה" הקלפים לידי. הקלף שנבחר באופו אקראי כמובן מדבר על "להתמסר לרעיון"

 

RAKREGA Cards 10X15 s72-page-054

 

ואני רוצה לאחל לעצמי ולכולם/ן להתמסר לרעיון האהבה! אני מאחלת לכולנו לחיות את האהבה שיש בנו ולנו. לחיות מתוך אהבה.

אהבה זו תפישה…זה סוג של רעיון שאפשר להתמסר איליו. לשחרר ספקות ולהניח לזכרונות ולכל מה שמנע או כאב עד עכשיו ופשוט להתמסר לאהבה!

 

 

את כמוני אוהבת לצרף שיר לכל תוכן אז…מה השיר שאת בוחרת היום?

אני בוחרת את השיר של להקת אבבא  שהוא גם הרינגטון של הטלפון שלי ואני כמובן מתחברת מאד למילותיו : I Believe in Angles.

 

סגירת מעגל…

עכשיו רגע לפני סיום אני רוצה לספר לך גלי ולכולם/ן את הסיפור שלי על הקלפים שלך. מה אני חשבתי עליהם כשהגיעו לידי?

אז כן…. סוף, סוף מגיע הרגע. החבילה שחיכיתי לה חודש ימים!!! (באדיבות דואר ישראל) מגיעה.

אני פותחת את קופסת הקלפים.

לפני שאני מבקשת מסר אני עוברת עליהם אחד, אחד . סקרנית.

אחרי כמה קלפים אני עוצרת! לרגע כדי להרגיש ולהפנים את מה שאני מרגישה…את האנרגיה המופלאה שעוברת מהם.
הקלפים מרהיבים! אבל ממש! פצצה של אנרגיה! צבעוניים, עשירים ועמוקים. החיבור בין התמונות למסרים מרתק! והכל בשפה מאד "גלית"… שהרי כל אחד היה יכול להתבונן בתמונות הללו ולכתוב משפטים אחרים לגמרי מתוך התוכן הפנימי שלו שלא לדבר על זוויות הצילום והמיקוד בפרטים.

 

התשוקה האדירה של גלי לחיים על החוויות, הטעמים והריחות שלהם עוברת דרכם במלוא העוצמה. אי אפשר לפספס את זה!!! התדר של ראיית והדגשת הטוב והטעם המשובח עוברים גם הם – החל מהבחירה מה לצלם ובאיזו זוויות….עבור לצבעים העוצמתיים ולחיוניות המתפוצצת בפנים, וכלה בתשוקה האדירה לחיים שמתפרצת בלי שום פילטר מכל מקום. פשוט מדהים! כבר ראיתי בחיי המון ערכות קלפים ועבדתי עם רבות מהן וזו ללא ספק אחת המשובחות שפגשתי. אני מרגישה ממש כמו בסיור מהמם בשוק תבלינים אוריינטלי באיזו ארץ רחוקה ומסקרנת – מדהים, חושני, מרתק ומלא בשלל אפשרויות. אני מחכה כבר להפתעה של הקלף הבא.

 

 

ואני אומרת לעצמי שממה שכבר הספקתי ללמוד על גלי מרחוק …זו היא לגמרי! על עוצמותיה הממוקדות והאנרגיה המדויקת שלה שבאות כאן לידי ביטוי, ואז… חושבת לעצמי איזו מלאכת מחשבת זה להצליח להעביר בכזה דיוק את מי שאת ואת המתנות שלך לעולם כדי שעוד אנשים יירתמו ויתחברו למה שאת מביאה ויותר מכל לעצמם… יעוררו את כל החיות והצבעוניות הזו בתוכם! ממש מרשים וראוי להערכה. תבורכי גלי לשם. אוהבת אותך!

ואני לא יודעת גלי איך את מפרשת את מסרי ההכוונה לפעולה….אבל מכל שאלה שאני שואלת ומכל קלף שאני פותחת מתעורר בי רק דבר אחד לטרוף את החיים, ליהנות מהצבעים הריחות והטעמים הנועזים והמשובחים שהם מביאים עימם… להתחבר לחלק החיובי החי שלהם להיות באהבה, בשמחה, בהנאה ובכייף גדול. כן גלי לשם זה מה שאת מביאה אתך לעולם וזה מה שאני לוקחת בתודה ובשתי ידיים פתוחות לרווחה להמשך המסע שלי. וכמוני אני בטוחה שכל אחד/ת שנוגע/ת בממתקי הרוח המשובחים שהבאת לנו מרגיש/ה כך ולוקח/ת לעולם שלו/שלה.

באמת הכל יפה אצלך גלי. אפילו הגבולות 🙂

 

אני רוצה להודות לך שבאת.

היה לי כייף גדול והשראה אינסופית. ואני בטוחה שזו התחושה שתעבור גם לקוראימות שלנו.

נשיקות ותודה על שאת!

בהצלחה גדולה בהמשך המסע,

באהבה רבה,

מיכל

 

 

 מקורות וקישורים

1. "לאשה", 2007 – להיות מאושרים.
2. "לאשה", 2015 – קריאת השראה.
3. ראיון עם איריס שביט 5.1.15. רדיו החיים הטובים.
4. ראיון באתר גולדה.
5. ראיון עם אלונה שנער מרץ 2014,  נובמבר 2015. רדיו גלגלים ברשת.
6. ראיון עם מיכל שרון.
7. האתר של גלי – הגשמה חדשה.

 

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

2 תגובות

  • yamragua הגיב:

    שלום למיכל וגם לגלי,

    קראתי בעניין ונהניתי.
    סיפורם של אנשים לעולם ילמד
    כשנקשיב לו,
    ואת,מיכל,מקשיבה.

    שמחתי להכיר ,גלי.

    הרבה מהשמחה בכתיבה שלך,מיכל.

    ובחיוך,
    גיל של גילוי
    גלי לי..גלי.

    חיבוק של אור

    • ד"ר מיכל אדמתי הגיב:

      תודה אוהדי יקר.
      איזה כייף אתה פה…
      המשובים שלך תמיד עושים לי חם וכייף בלב.
      נשיקות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *