טוטם הפרפר

אז לפעמים אני נעלמת להרבה זמן…

ונדמה לי ואולי גם לאחרים שבזמן הזה הכול מאד סטטי ושקט אצלי וכלום לא קורה.

ואז… כשאני מתחילה לפרוט לפרטים את כל מה שקורה בחיי, ואת ההתקדמות המטורפת שלי שנרקמת, בשקט בשקט, ונבנית מאחורי הקלעים אני נפעמת! ונזכרת שהרי ברור שזה כך! כי אני הרי פרפר לא? ואיך בכל פעם אני שוכחת את זה מחדש?

אז גם הפעם זה קרה!

רק שהפעם זה לקח הרבה יותר זמן והיה גם יותר מפחיד 😊 ולרגע חששתי שלא אצא בחיים מהגולם הזה!

****************************

תקופה ארוכה נמנעתי מלכתוב.

התחושה היתה שדברים גדולים, מפחידים, שליליים קורים ושלכאורה אין יותר מקום לכתיבת הלב והרוח האופטימית, האביבית והקלילה שלי.

כאילו הטבע והחיות שלי ושמחת החיים הטהורה נשכחו זה מכבר כי יש לנו על המדוכה התרחשויות חשובות והרות גורל שמאיימות כל כך על חיינו ועל עתידנו.

אז חשבתי לעצמי: "מה יש לי כבר לכתוב בתקופה שכל הדיבורים הם על מחלות, מגיפות ושפחד מוות שולט בכל?"

והאמת הפחד הזה השתלט בדרכו גם עלי. אולי הרבה פחות מאשר אצל רוב האנשים, כי אני רואה את הדברים קצת אחרת, אבל בכל זאת הוא השפיע מאד עלי ועל ההתנהלות שלי.

 ומה עשיתי עם כל זה? אתם בטח שואלים…

הרשיתי לתהליך הזה לקרות. לא רבתי עם זה ולא כתבתי.

ידעתי שאנחנו חיים בתקופה מיוחדת במינה שאין לה אח ורע, בשום מקום וזמן, והסכמתי להיות בתוך זה.

ידעתי גם בעמקי נשמתי שיגיע הרגע שדברים חדשים ינבטו בתוכי וירצו שוב להיוולד ולהשמיע את קולם…ושהרבה קוראים שהתרגלו ואהבו לקרוא אותי מחכים למוצא פי. ייחלתי  שהרגע הטוב הזה כבר יגיע.

את המקום הזה שהתפנה בתוכי התחלתי למלא בצפייה רציפה בחדשות, בקריאה ובשיחות לוהטות עם אנשים קרובים על תכנים שזה מכבר (לפני המון שנים) החלטתי שלא לצרוך על בסיס קבוע ולהכניס אותם למערכות הפנימיות שלי.

מחלת הקורונה הקשה שעברתי בצירוף עם החשש ממה יהיה ועם החקירה האישית שלי וחוסר האמון הגדול שלי במה שמתרחש במדינה ובשאר העולם עשו את שלהם.

אבל…. לאחרונה משהו השתנה!

זה התחיל בקטן . תחושה שמשהו נובט בי.

משהו שלא דחפתי אותו לקרות אלא רק ידעתי שהוא בתוכי והוא יגיע כמו אהוב נפלא שמגיח ברגע האמת כשהלב כבר באמת מוכן!

ואכן זה קרה!

הבוקר התעוררתי עם אביב בלב. עם תחושה של לבלוב. עם אביב נהדר למרות החורף והקור המטורף שבחוץ, למרות גשמי הזלעפות שלא פוסקים בימים האחרונים ולמרות ההרים המושלגים והחדשות.

התעוררתי עם ההבנה שגולם הפרפר בו הייתי שרויה פקע סוף סוף! ושפרפר מרהיב יפה כנפיים מתעופף לו, ממש ברגעים אלה, מתוכי לעולם עם שמחת הלב והיצירה.

באותו הרגע החלטתי לשחרר את הפחדים מ"מה יהיה" ולחזור לדיאטת "To much information" ששמרתי עליה כל השנים ושמשמעותה התעדכנות של אחת ליום בלבד בחדשות, אך ורק בערוצים מסוימים ביותר, והתרכזות מחודשת בעצמי הפנימי ובכתיבה שלי שחוצה גבולות ועושה טוב לי לכל כך הרבה אנשים.

וחשוב שתבינו!

הרעיון הוא לא להתעלם ממה שקורה בחוץ, או להתכחש לו, אלא להמשיך להקשיב גם פנימה בתקופה מאתגרת שכזו, לתת לחוכמת הלב לומר את דברה ולהמשיך ביצירת החיים וההתחדשות עם הכוונה והרצון שיהיה פשוט טוב! ושהטוב הזה רק ילך ויתעצם.

****************************

אז היה לי חשוב לשתף אתכם בזה וגם לבחור עבורי ועבורכם את טוטם הפרפר שמסמל כל כך טוב את הדרך שלי, ואולי גם של רבים אחרים, בזמן הזה ובכלל.

מזמינה אתכם להתחבר לאנרגיית הפרפר ולהסכים לתת ללב ללבלב למרות ועל אף כל מה שקורה בחוץ ומסביב בכל המובנים.

****************************

אז מה זה אומר שאני פרפר אתם בטח שואלים?

נכון, אתם כבר יודעים שאני ד”ר לחיות אינדיאניות! ושאני תמיד אומרת שלכל אדם, לפי אמונת האינדיאנים, יש תשע חיות! שמלוות אותו מרגע לידתו ומאפיינות את מהותו.

אז מה פתאום עכשיו אני רק פרפר? הרי יש לי עוד שמונה חיות במפה. ומה זה בכלל אומר להיות פרפר בעולם הזה?

אסביר…

החיה החמישית במפת חיות הטוטם שלנו, נקראת “חיית הכוח” והיא משקפת את האני הפנימי שלנו אותו אנו מפגינים לעולם. ממש כמו צבע גוף! כלומר, מדובר בתכונה או מהות מרכזית שכולם מזהים ומכירים בנו וככל שנשתמש יותר בסגולות החיה הזו כך נעצים את הכוח שלנו ונרחיב את כל שאר היכולות שלנו.

אז…פרפר הוא חיית הכוח שלי! ובכלל…כל מי שיש לו פרפר במפה אמור להבין שהוא אלוף אמנות השינוי והטרנספורמציה ושחייו בנויים ממחזורים ממש כמו אצל הפרפר.

וזה אומר שלפעמים אנחנו בשלב הביצה, בו אנחנו בזמן של הפריה ויולדים רעיונות חדשים, ולפעמים אנחנו בשלב הזחל, בו אנו מחליטים לממש את הרעיונות הללו, ומתחילים בפיתוח, עיצוב ועיבוד שלהם.

בזמנים אחרים אנחנו הופכים לגולם. בשלב הזה, לאחר שהנחנו את היסודות לרעיונות שלנו, אנחנו מרגישים צורך לסגת ממה שקורה בחוץ, להיכנס עמוק פנימה, לדגור על הדברים, לבחון אותם בשקט ולראותם באור חדש. ישנם גם רגעים בתהליך היצירה בהם אנו חייבים להרפות ולהניח לדברים להתפתח באופן טבעי (וזאת לאחר שעשינו את כל הפעולות הנדרשות).

הגולם הוא תופעה מופלאה מאין כמותה!

למעשה, בדרך שאינה ברורה לחלוטין למדע מתרחש בתוכו שינוי מדהים. רקמות גופו ואבריו של הזחל מתפרקים ובמקומם מתפתחים אברי פרפר. כנפיים צומחות, מערכות העיכול, העצבים והשרירים משתנות, התאים מתארגנים מחדש.

תקופת הגולם נעה בין מספר ימים למספר חודשים ואף שנים תלוי במין הפרפר ובטמפרטורת הסביבה.

הגולם מייצג פוטנציאל! הכל גלום בו!  הסביבה לא יכולה לראות כיצד הוא משתנה, ומה משתנה בו, אבל היא כן רואה איך ביום אביבי אחד בוקעת מתוכו הוויה חדשה לגמרי! פרפר מרהיב וצבעוני.

בשלב הפרפר אנחנו יוצאים החוצה, עם יצירתנו הסופית, ומשתפים את העולם בחדוות היצירה שלנו ובגוונינו המרהיבים.

אז עכשיו, לאחר ששהיתי בגולם המון זמן! וחלו בתוכי התרחשויות ענקיות, שלא באו לידי ביטוי בחוץ ,אני שוב חוזרת להיות פרפר צבעוני יפה כנפיים.

רק עכשיו אני יכולה להתבונן לאחור ולהבין כמה שינויים עמוקים עברתי בזמן שהייתי בגולם.

בתקופה הזו, הבראתי מקורונה קשה, ומכל מיני סימפטומים שליוו אותי בשנים האחרונות, שיניתי את כל מערך התזונה והבריאות שלי, עברתי לטבעונות כמעט מלאה, ירדתי המון במשקל והתחתכתי :-), עדכנתי כל מיני תוכנות פנימיות ועוד דברים ותהליכים רבים בחיי. כל זה קרה מאחורי הקלעים!

הפעם, בניגוד לפעמים אחרות בעבר, נהניתי פחות מהשהייה בגולם בגלל כל מה שקרה בחוץ שהסיח והטריד את דעתי, אבל במקביל מסתבר שהייתי זקוקה לכל הזמן הזה, לשקט ולריכוז שביצירת עולם בריאותי ופנימי חדש עבור עצמי… ורק עכשיו אני יכולה לרוץ ולספר לחבר'ה וכנראה שלא דקה אחת קודם :-).

****************************

בדרך כלל כשאני נמצאת בתקופות של גולם, אני נהנית לדגור על הרעיונות הנפלאים שלי ולבנות את האנרגיה שלהם, לפני שאני מוציאה אותם לאור, וזה אומר שבסופו של דבר באביב אני תמיד הופכת לפרפר מרהיב ויפה כנפיים שמתעופף לו בשמחה ובאהבה בשדות ביצירה שלי.

אז היום הגיע האביב שלי, למרות שהכי חורף בחוץ בכל המובנים, ורק היום אני יכולה להסכים להיזכר סוף סוף בפרפר שאני ובכך שגם כשנדמה לי שכלום לא קורה קיימת  מחזוריות אינסופית של שינויים בחיי ובכלל! .

אז החיים של כולנו הם מחזוריים גם אם אין לנו פרפר במפה! ולכל שלב יש את הזמן והמקום לו. ואם גם אתם מרגישים עכשיו קצת גלמים (או הרבה) הכירו בכך ושימחו! הזכירו לעצמכם שיש חיים בגולם! ושזו תקופה מעולה לסידור המגירות של הנשמה וליצירה פנימית שלאחר מכן תפרוץ החוצה בצורת הגשמה מכל סוג שהוא. השתדלו כמוני למנן את צריכת החדשות, להניח בצד את הפחדים, הכל כך מובנים בזמן הזה, ולהמשיך ליצור ולהפיק את מי שאתם! כי החיים ממשיכים למרות הכל! והאחריות שלנו היא ליצור אותם ולהנהיגם בדרך הטובה ביותר עבורנו! ולא משנה מה קורה שם בחוץ.

וכמו תמיד, אם אתם מרגישים שאתם צריכים פריצת דרך, הכוונה, ייעוץ, תמיכה, תשובות, קרקוע ו/או הבהרות בזמן המאתגר הזה ובכלל אתם מוזמנים לדבר איתי.

אני והחיות האינדיאניות לשירותכם (ולא רק…).

כתבו לי doc@michaldvir.com או דברו איתי 0505294800

מאחלת לכולנו ימים יפים טובים ושקטים, עם טיפוח פנימי ועם הרבה אביב בלב!

אוהבת אתכם הכי!

מיכל

תגובות

תגובות