הצתה מאוחרת

אף פעם לא מאוחר להדליק את האור

הנרות הללו!…

לא הספקתי להדליק אותם כמו שצריך, בחנוכה האחרון, ובמיוחד את הנר השמיני והאחרון שהוא גם תאריך לידתו של בני בכורי האהוב יונתן.

אז השארתי את החנוכיה היפה שלנו בחוץ (ולא איפסנתי אותה כרגיל בארון עד לחנוכה הבא) כשאני אומרת לעצמי שאמצא עוד זמן ממש בקרוב לעשות "השלמת חנוכיה" 😊 ושאף פעם לא מאוחר להדליק את האור!

והזמן הזה הגיע היום… בהצתה מאוחרת! 😊 הזמן להדלקת הנר השמיני, הנר של יונתן ושל כולנו. אז… בשעה 12:00 בצהרים הנחתי את החנוכיה אחר כבוד, על השולחן בסלון, הדלקתי את הנרות ובירכתי את כל הברכות המתאימות.

 

 

 

אח"כ לקחתי אותה איתי למשרד כדי שתהיה לי מול העיניים כל הזמן ותשרה עלי את אורה.

 

 

 

זה כמובן הביא אותי לחשוב על כמה סמלי כל הדבר הזה….וכמה באמת אנחנו יכולים, בכל רגע נתון, להשלים את "הדלקת כל הנרות שלנו" ושאף פעם לא מאוחר להדליק את האור שלנו ולהצית את אש התמיד שמפעמת בלבנו אפילו שבעיני הסביבה עבר כבר הזמן ולכאורה "פספסנו" את המומנטום.

העניין הזה והתובנה הזו שימחו אותי מאד וחשבתי שיהיה זה אך נכון לשתף בהם גם אתכם ולהזמינכם לרחוץ יחד איתי באורם היפה של הנרות.

ועוד כמה שעות… עם רדת החשיכה אדליק להשלמה גם את נרות השבת.

 

 

 

 

והאם אני מדליקה נרות בכל שבת? אתם בטח תוהים …. אז זהו שממש לא! אבל אולי הגיע הזמן להתחיל עכשיו…גם במקרה הזה אף פעם לא מאוחר! וכל מה שעושה לנו טוב, ושנשכח מהלב במירוץ החיים, שווה הצתה מחדש ותשומת לב לאור ולשמחה שהוא מביא לחיינו.

אז…שתהיה שבת של שלום ואור חברים וחברות יקרים!
ותזכרו! אף פעם לא מאוחר להדליק את האור. הדליקו גם אתם!

אוהבת אתכם/ן

 

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.