העולם המופלא

הכל התחיל בשנת 2009 כשפנו אלי מאיק"א (האיגוד הישראלי לקואצ'ינג ולייעוץ ארגוני ממוקד תוצאות) בו הייתי חברה והציעו לי לפתוח כרטיס מאמנת באתר העסקי החדש "קפה דה מרקר".

באותו זמן לא שיערתי בנפשי איך הפעולה הקטנה הזו תשנה את חיי.

אפשר לומר שהיתה זו פעולה מכוננת.

 

לימים, הפך "קפה דה מרקר" לרשת חברתית שלא היה לה כמעט כל קשר לייעוד לשמו הוקמה.

היא לא הפכה לאתר עסקי כפי שקרה ללינקדאין למשל. במקום זאת, א-נשים החלו להעלות בה תכנים אישיים לגמרי ולקשור קשרי חברות עמוקים.

 

 

באותן השנים עברתי תהליכים רבים של גילויים ולמידה, במסע ההתפתחות האישי שלי, ורציתי מאד לשתף ולחלוק עם שאר העולם את הידע וההתנסויות אותן רכשתי בדרך.

הבמה של "קפה דה מרקר" התגלתה, באותה העת, ככלי מדהים לשם כך.

כך התחלתי לכתוב תכנים אישיים ולספר על דרכי ועל מסע ההתפתחות שלי.

בין השאר סיפרתי שאני עובדת עם הפילוסופיה האינדיאנית ועם קלפי הסגולה. חבריי שם הסתקרנו מאד וביקשו ממני להסביר מהם אותם קלפים אינדיאנים עליהם אני מדברת ולכתוב עליהם.

מצד אחד, היה לי ברור שלא ניתן להסביר את התורה העמוקה הזו על רגל אחת ומצד שני בערה בי התשוקה לכתוב על כך, לשתף ולהסביר…לשתף את כולם בעולם הנפלא שהתגלה בפניי.

אז..מכיוון שאני, מורה בנשמתי, חיפשתי דרך ראויה להסביר להם/ן במה מדובר באופן יסודי ומקיף.

בסופו של דבר, החלטתי לעשות את מה שאני יודעת הכי טוב לעשות וזה לבנות להם קורס! כלומר, לכתוב עבורם/ן סדרת פוסטים ובהם לספר את סיפורם של הקלפים האלה ואת סיפור דרכי האישית המרתקת איתם.

מכיוון שהיה מדובר בחומר רב, ומכיוון שמתחילת הדרך ראיתי בעיני רוחי את התמונה השלימה, החלטתי להוציא לאור את הפוסטים הללו בצורת סדרה בהמשכים. קראתי לה "סדרת העולם המופלא – עולמם של הקלפים האינדיאנים".

 

 

העולם המופלא

 

כשבחרתי את השם לסדרה לא נתתי את דעתי למקורו. הוא פשוט קפץ לי לראש והרגיש לי הכי הולם ומלהיב.

רק בהמשך הדרך, כשכבר הייתי עמוק בתוך הכתיבה ופרסום הפוסטים, נפל לי פתאום האסימון! ונזכרתי מאיפה בא לי לראש הכינוי הזה.

זה היה גילוי מדהים!

 

אז מאיפה בא לי השם הזה?

 

בשנת 1972 ,כשהייתי ילדה בת 11, יצאה לאור סדרת אלבומי קלפים שנקראה "העולם המופלא".

 

 

האלבומים הללו, שהיו חמישה במספר, כללו סדרות של קלפים במיגון נושאים כמו: תולדות כדור הארץ, השמש וכוכבי הלכת, התרבויות הגדולות, תעופה וחלל, גיאולוגיה, המצאות ששינו את פני האנושות, עולם החי והצומח ואפילו תמונות של השבטים אינדיאנים שחיו בצפון אמריקה ושל החיות אשר סבבו אותם.

 

 

 

נזכרתי איך כילדים היינו חוסכים אגורה לאגורה כדי לקנות במכולת השכונתית של קרול או בקיוסק מול בית הספר חפיסות קלפים ואיך היינו עושים בייננו "החלפות" ורצים להדביק בחוברת.

בהמשך נזכרתי גם שאודי, בן זוגי, שמר כל השנים אלבום של "העולם המופלא" למזכרת. אודי שבא מבית שבו יש בוידעם גדול וממשפחה שאצלה לא זורקים כלום! המשיך בתרבות של בית אביו ונלחם, בכל כוחו, על חייה של החוברת המאובקת והמצהיבה הזו. במהלך השנים, תמיד כשהייתי עושה סדר בבית ורוצה כבר לזרוק אותה הוא נהג להגן עליה בציפורניו יחד עם עם עוד כמה "מזכרות" שלא נס ליחן בעיניו כמו למשל נעליו הצבאיות ושק השינה המרופט מאותם ימים (מזל שממש בימים אלה נערך מבצע החזרת ציוד לצה"ל והוא החליט סוף סוף להיפרד מהחפצים האלה).

אני מודה ש זו הפעם הראשונה, בחיינו המשותפים, בה לא נותר לי אלא להודות לאודי על העקשנות שלו ועל יכולת ההתמדה והאגירה שלו. לפתע אותה חוברת, ישנה ומרופטת, שהיתה עשרות פעמים מועמדת לזריקה הפכה להיות שכיית חמדה בעלת ערך גם עבורי.

 

 

 

מכיוון שאני חוקרת בנשמתי, וחייבת להבין כל נתון לעומק, חיפשתי באינטרנט חומר על קלפי "העולם המופלא". הייתי משוכנעת שלא אמצא דבר מאותן שנים.

להפתעתי גיליתי אתר שלם שעוסק באותם אלבומים מיתולוגיים (וגם כתבה  עליו ב – ynet) . את האתר יזם והקים בשנת 2008 לארי ליבוביץ איש מחשבים, יחד עם גיסו יוסי הורן . שניהם היו ילדים כמוני בשנות השבעים וזכרו לטובה את הסדרה. הם רתמו לעניין גם את אמיר כהן מנכ"ל חברת "נירם" (שהוציאה לאור את הקלפים) ובנו של גרשון כהן האיש שהביא את האלבומים האלה לארץ. לאחרונה גיליתי שהם גם הקימו בלוג בו הם מעלים בכל פעם קלף אחר ומספרים את סיפורו ואפילו דף בפייסבוק.
וכך הם כתבו באתר…

" ברוכים הבאים לעולם המופלא!

שנות ה-70 היו השנים המאושרות בחיינו. בין מבצע אנטבה, זכייתה של מכבי בגביע, השלום עם מצרים וזכיית ישראל באירוויזיון , שזור כחוט השני אירוע שהותיר את חותמו בצריבה עמוקה על דור שלם של ילדי ישראל דאז (הורי ישראל דה היום): הוצאתה של סדרת אלבומי "העולם המופלא". הצבעים החמים, הגרפיקה המרהיבה, הטקסטים היפהפיים, הותירו אותנו פעורי פה לנוכח המראות והכיתוב שנתגלו בקלפים והפכו את כולנו לילדים סקרנים יותר, ידענים יותר, חוקרים ושואלים לרוב ובעיקר, פתחו צוהר לעולמות מרהיבים עשירים בצבעים, דימויים וגירויים,שהציפו אותנו עם כל חושינו ונימי נפשנו. מטרת האתר היא לשמר את ההיסטוריה המופלאה הזאת בשלמותה לטובת הדורות הבאים, להעביר את הערך שגם פעולה מסחרית של איסוף קלפים, יכולה להיעשות, באופן הוגן, עם העברת ערך מוסף חינוכי ולימודי לילדים, שיישאר עימם לאורך כל הדרך עד לבגרותם, וללא הצפה בפרסומות, מסרונים ושטחיות. האתר מוקדש לילדים שהיינו אז ולילדים שלנו היום – אפשר לעשות זאת אחרת".

 

 

כשכתבתי ללארי וסיפרתי לו את הסיפור שלי, על השם שבחרתי לסדרה שכתבתי, הוא השיב לי כך:

"מתברר שבתת התודעה הקלפים האלו נחרטו עמוק והשפיעו על המשך חיינו. אני מכיר מישהו שגר באחד מהאיים הקטנים באזור אוסטרליה בעקבות הקלפים שראה, אחר נסע למרוקו לראות את העזים שזכר מילדותו בקלפים ועוד. אבקר בבלוג שלך נשמע מעניין!"

אז כן…כנראה שגם אני הושפעתי מהסדרה המיוחדת הזו שהביאה אותי בדרך עקיפה לחקור את עולמן המופלא של החיות האינדיאניות. סדרת פוסטים מופלאה שעברה אח"כ דירה לבלוג החדש שלי "נתיב האור" שאותו הקמתי לפני שנה…ובימים אלה מתחילה להיכתב גם כספר לבקשת קהל הקוראימות הנאמן שלי שהולך איתי כל השנים הללו באהבה גדולה.

 

עוד לא החלטתי איך אקרא לספר.

למישהו/הי יש רעיון???

אשמח לדעתכם/ן

 

מקורות:

תמונות מכאן ומכאן.

תגובות

תגובות

4 תגובות

  • tamari הגיב:

    העולם המופלא של מיכלי….
    איזה מזל שאמרו לך לפתוח בדה מרקר כרטיס מאמנת….תארי לך שלא?
    בטווח של שנים מדהים לראות מה מילה אחת יכולה לחולל לחיינו או כמו שאמרת זו היתה פשוט פעולה מכוננת.
    עוד חתיכה בפאזל של הדרך שלך ושל כל הדברים הנפלאים שאת אוספת בדרך הזו.

    אהבתי מאוד לאסוף קלפים ומכיוון שאני ילדת סבנטיז טהורה גם אני הייתי חולה במחלה הנפלאה הזאת.
    כל לירה שהזדמנה לי היתה עוברת ישר למוכר בקיוסק מול הבית שלנו בתל אביב וכך הייתי רוכשת חבילות קלפים חדשות בכל הזדמנות שהייתה לי. את האלבום הזה היה לאחותי ולי היו קלפים מהפאזה הבאה…אם אני לא טועה של שחקנים וזמרים….

    לא מתפלאה על הקלפים האלה שדווקא אותם שמר אודי….לאשתו חובבת החיות…
    סיפור פשוט קסום, שמתחבר להכל.

    ולגבי הספר…טוב את יודעת מה דעתי….איתך לגמרי!!
    כבר לא נשאר עותק אחד 🙂
    אוהבתתתת

    • ד"ר מיכל אדמתי הגיב:

      תודה תמריקה.
      הכי כייף שאת איתי! עם הספר והקלפים.
      וכשכתבתי את הפוסט ידעתי שאת הכי תתחברי.
      כי זה גם קשור לאוספים שאת כ"כ אוהבת.
      אגב הוא כבר היה כתוב ממזמן והיה חלק מהמבוא לספר.
      הורדתי אותו משם ואז פתאום שמתי לב שיש לי פוסט זהב ביד 🙂
      כן..ואודי לגמרי שיחק אותה במקרה הזה.
      אוהבת בחזרה…

  • ליאת ורשה הגיב:

    פוסט מקסים ! מעשיר ופותח (תמיד .. רק שמעכשיו אני הופכת למתמידה ואקטיבית )
    1. עולם מופלא באמת, אני לא הכרתי ומרוגשת לפגוש בזכותך. הקלפים רלוונטיים ומלאי חמימות ותמימות אנושית יקרה מפז. תומר ואני בזוגיות שלנו מאז ומתמיד אוספים פיסות נוסטלגיה כאלו לחיינו ויש לזה שלל ביטויים (ספרים, צילומים, קלפים ..) יעלה באתר שלי (יהיה בהמשך ..) ושתקפצי לביקור 🙂
    2.הספר משמח מאד ומתבקש – חשבת כבר על headstart או אחר (למימון ) ?
    שמות זה אתגר מהנה- אשמח להציע רעיונות ברגע שיעלה בי משהו מוצלח – בינתיים מטמיעה
    חיבוק , ליאת

    • ד"ר מיכל אדמתי הגיב:

      ליאת,
      איזה כייף שבאת.
      איזה משובים בעלי עומק ועושר אני מקבלת ממך.
      ועושה לי שמח שאת מתחברת לצבעים ולחיות ועוד איכויות שאני כ"כ אוהבת.
      עדיין לא חשבתי על מימון שכזה. אבל גם זה יגיע.
      נשיקות ותודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *