איזו חיה אני בכלל?

 

 

בקיץ 2008 יצא לי להשתתף בסדנת כתיבה שהעביר גבי ניצן (מחבר הספרים "פרא" ו"בדולינה") – סופר מוכשר, איש מיוחד במינו.

הסדנה נקראה "לכתוב פרא" והתקיימה ב"אשראם במדבר" בשיטים.

אז רק התחלתי לכתוב בבלוג שלי ב"קפה דה מרקר" והמפגש הזה היה חוויה נפלאה ומיוחדת עבורי.

אז גם עוד לא היתה הצפה של סדנאות כתיבה ובכלל כמו שיש היום.

במסגרת הסדנא גבי נתן לנו תרגילי כתיבה שונים. באחד מהם הוא ביקש, מכל אחד מאתנו, להתחבר לחיה שבתוכו ולכתוב מה שעולה. בהמשך, הוא הציע שניקח "סיטואציה חייתית" שקשורה לחיים שלנו, כמו: רעב, טריטוריה, יצר מיני, הגנה על המשפחה, חיים ומות, ונכתוב עליה מתוך חיבור למקום הזה.

עלו שם חומרים מדהימים. אצל כולם.

כשחזרתי הביתה שיתפתי בבלוג שלי את מה שעלה אצלי באופן הכי אינטואיטיבי בעולם.

היום לאחר שקראתי את הפוסט המדהים של חברתי תמרי ליבס "בבושקה" בבלוג המיוחד שלה נזכרתי מיד באותו שיתוף מלפני שבע שנים!

מעלה אותו כאן עבור תמרי, עבורי ועבור כולכם.

מדהים לראות את הדרך שעברתי מאז הן בכתיבה והן במסע שלי עם החיות האינדיאניות.

אז…ממש לא ידעתי שאני כזאת 🙂

מוזמנים לקרוא.

לא שיניתי דבר במקור…

איזו חיה אני בכלל?

אני חיה עם אלפי שמות ומגוון תיאורים…

אני נמצאת בכל מקום, בכל זמן

כל הזמן!

 ממש לא משנה איך אני נראית ומה שמי

 כי אני תמיד אימא! – אם כל החיות.

בכל מקום, בכל מופע, בכל סיטואציה,

אני קודם כל אימא!

מגוננת, מכילה, מזינה ונותנת

 אני קודם כל אימא!

 אני גירית…מסוכנת!

שולפת ציפורניים,

אוי ואבוי למי שרק יעז

להתקרב ולגעת בגורים שלי.

אני גירית מרפאה,

 רוקחת כל היום בראשי

עשבי מרפא לאהובי.

אני לביאה –  אם היער

מנהלת ומובילה.

אני במבי

אוהבת…מכילה.. ורגישה.

אני פומה

רצה קדימה ומראה את הדרך.

אני זינה האישה הפראית

מזינה ושומרת,

מכילה ומרבה.

 

כל הזמן פועלת מהמקום הזה

מהרחם…

מאימא אדמה

דואגת שכולם יהיו שבעים כל הזמן!

מסופקים, מרגישים נאהבים ומוכלים.

אני פרפר

משנה ומשתנה כל הזמן…

מחליפה צבעים, גוונים וצורות.

לא חשוב היכן אני נמצאת

כי איפה שאני נופלת

אני קודם כל אימא!!!

באשראם במדבר,

בכיתת הסטודנטים שלי בטכניון,

אצל המתאמנים שלי,

אצל כל אחד ואחת שאני פוגשת בדרך,

האינסטינקטים שלי אומרים מיד:

הבנה, הזנה, הכלה, הגנה וריפוי…

כל הזמן ריפוי,

כל הזמן לימוד,

כל הזמן צמיחה והתפתחות.

אני זאבה

מורת דרך.

אני כלבה

נאמנה לגורים שלי.

אני מורת דרך,

מאמנת,

דירקטורית,

אישה,

חברה

 ובכל מקום אני אימא!

 

אני פרפרית, אני מוס,

אני לוטרה, אני באפלו,

אני סנאי, אני בונה…. 

 אני חיה עם אלפי שמות וקוראים לי אימא!

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *