שבת בבוקר יום יפה!
אוויר צח כמו באירופה. שמש נעימה אחרי הגשם.
השבוע התחדשנו…שתלנו פרחים חדשים, בעציצים הגדולים, וקטפנו מנדרינות מיכל מהעץ שלנו. חוגגים פה על מיצי פירות.
וגם… עשינו חושבים על הדרך ועל הקצב! …קצב ההתקדמות שלנו.
חשבנו על כך שיש רגעים של עצירה ורגעים בהם מתחברים לאדמה וצועדים במתינות ובסבלנות עם הבית שלנו על הגב ששומר ומגן עלינו ממש כמו הצב.
לא כל הזמן דוהרים כמו הסוס או הפומה. זה הרי לא טבעי. ממש כמו שלטבע יש קצבים משתנים משלו כך גם לנו.
אז הבית שלי אהב אותי השבוע ועטף אותי בטוב ובחום ואני מלאת הערכה איליו. וכן… כמובן גם לבית הפנימי שלי. בסופו של דבר זה אותו דבר.
נזכרתי כמה חשוב שאכבד את קצב הצעידה שלי על האדמה הזו… ושכל אבן דרך ורגש חשובים.
אז חברימות מזמינה גם אתכםן לכבד את הדרך שאתם עושים ואת הריתמוס האישי שלכם.
בסופו של יום, שבוע ושנה הכל בא על מקומו בשלום ובסדר הנכון המופתי והמדויק.
שבת של שלום,
וכניסה מבורכת לשבוע חדש 🌸
באהבה רבה
מיכל
