הכל מתפרק היא אומרת לי ובוכה אל תוך הלילה.
אני מפחדת! לא יכולה יותר.
תגידי לי מתי זה כבר יגמר?
ואני לרגע נבהלת יחד איתה ומיד אח"כ מתעשתת, יודעת שהיא צריכה להרגיש אדמה עכשיו…להתחבר לעוגן יציב.
ואני גם יודעת שעכשיו זה הזמן שלי, לתת לה את האדמה הזו שהיא מבקשת, עד שהכל יירגע וההשתנות תתייצב (איזה אוקסימורון מתוק :-))
ואחרי שאני נחה וישנה טוב בלילה…
אני מתעוררת עם מודעות צלולה ובהירה ואומרת בליבי לה ולי: "הכל בסדר אהובה! את מוגנת"
הכל מתפרק זה נכון. מתנפץ לרסיסים.
אבל כמה טוב שזה כך עכשיו.
כמה טוב להתעורר בבוקר מואר ושמשי ולהיזכר ששכחנו לרגע את החצי השני של הדברים – שהכל גם נבנה מחדש! מתגבש בסדר מופתי, תבוני ומפעים! ושלנו יש את הבחירה להרכיב את עצמינו, ואת חיינו מחדש, חתיכה אחר חתיכה באופן שונה לחלוטין.
איזו זכות זו לקום בבוקר בהיר אחד ולהיווכח שאנחנו שלמות, סוף סוף, וחזקות אבל כל כך שונות. אחרות לחלוטין – דגם חדש ומשופר עד מאד. מהמם!
והשינוי המהפכני הזה יכול לקרות רק כאשר אנחנו מסכימות לצלול ולשבת בתוך הכאב שלנו …להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו אוקיי תודה רבה! הבנתי. לא עוד! אתה לא תנהל לי יותר ת'חיים! אני זו שמחליטה עליך! ביי ביי…אדיוס אמיגו. עד כאן!
כשאנחנו מאפשרות לעצמינו ולכל החלקים שמענים אותנו ואת ליבנו למות! אנחנו מתעוררות בבוקר יפה אחד לחיים חדשים. אנחנו שונות. חדשות.
ולא משנה כמה נשתדל לחזור אחורה לחיים הישנים והכה מוכרים. אין לנו סיכוי! כי אין דרך חזרה! מעברי הגבול נסגרו ואנחנו פשוט כבר לא מתאימות להם והם לא לנו.
ועכשיו…אנחנו על קרקע בטוחה! יותר מאי פעם…מאושרות, עטופות, אהובות ואוהבות עד מאד. ממריאות לחיים חדשים וטובים.
- מוקדש לכל מי שמפחד/ת ונבהל/ת עד מוות מכל השינויים העוצמתיים שמתרחשים עכשיו בחייו ובחייה. גם לגברים למרות שכתוב בלשון אשה.
- ותודה גדולה לך ענת כהן – חניכה למאסטריות – Mastery Initiation שהבאת את הדברים של Glennon Doyle ששימשו לי כהשראה.
- וכרגיל…אני פה עבורכםן לתמיכה, ליווי, הכוונה בנתיבי החיים
