היי אהובות ואהובים,
ואוו כמה זמן עבר מאז שכתבתי כאן…
הרבה חוויות והתנסויות זרמו בנהר חיי …
לא היה קל, ואפילו מאתגר מאד, אבל הנה אני כאן חוזרת שוב למקורות. למחוזות הכתיבה מהלב. לכתיבה המרפאה את כולנו. זו המספרת את סיפורן המופלא של החיות האינדיאניות.
ואין חיה אשר מסמלת יותר את החזרה למקורות היצירה, לשורשים של מי שאנחנו, למהות שלנו, לאנרגיית המקור שלי ושלך מאשר הסלמון.
הסלמון ידוע כ"אחד" ששוחה נגד הזרם כשהוא נחוש בדרכו לפגוש את שורשיו. הוא עולה במעלה הנהר הסוער עם כל הקושי והאתגר שבדבר. לא רואה כלום בעיניים! ולא מעניין אותו שום דבר חוץ מאשר היעד איליו הוא רוצה להגיע – מקום הולדתו. שום מכשול לא יעמוד בדרכו! הוא נחוש!
ומה זה אומר "לא רואה בעיניים"?…אני יודעת ובכל זאת בא לי לחפש קצת ברשת. אז הנה מה שמצאתי: "לא רואה בעיניים זה ממוקד מטרה! אחד שלא דופק חשבון או בקיצור נכנס במשהו בראבאק עד שישיג אותו" (וזה המקור :-)) …אז כזה 🙂
הפוסט הזה מוקדש כרגיל לכולכםן, באהבה גדולה, והפעם במיוחד גם לחברה אהובה שלי שחגגה לפני מספר ימים יום הולדת ושחלק מחזרתי למקורות הכתיבה, ב"בלוג משלי", קרה הודות לה ולעזרתה הנהדרת – יונית צוק.
יונית כתבה לפני כמה ימים פוסט יום הולדת שווה במיוחד שבמהות שלו היה "סלמון" אחד גדול. היא דיברה שם על איכויות בחיים כמו: זרימה, חזרה לשורשים ושחייה נגד הזרם – כל איכויות הריפוי שמייצג הסלמון. ואני כשקראתי ומיד קישרתי (וגם נזכרתי שכתבתי עליו לאחרונה שיר בסדנת הפזמונאות בה למדתי שעוד אפרסם יום אחד)…הבטחתי לה שאכתוב פוסט על הסלמון. אז תודה יונית שלי… ושוב ברכות חמות ליום ההולדת, לתובנות המיוחדות והכל כך הלא מובנות מאיליהן שהגעת אליהן בשלב כ"כ מוקדם בחיים ולשחייה היפה שלך נגד הזרם.
ועכשיו מזמינה אתכםן להתחבר עם יונית ואיתי לחוכמת הסלמון וללמוד ממנו כמה דברים כמו למשל, מה זה אומר ללכת נגד הזרם? ולמה לפעמים זה חשוב? איך נשארים נאמנים למקורות הנשמה שלנו? ואיך סוגרים מעגל ופותחים חדש?
אז למה לי/לנו סלמון עכשיו?
החיים של כולנו הם סיפור מסע מרתק אשר נשזר מחומרים שונים כמו מחוזות הדמיון שלנו, דפוסי המחשבה, אמונות ומפות הדרכים שעיצבה עבורנו סביבת הגידול שלנו וסביבתנו בכלל. כשאנו מחוברים לעצמנו ולמהות שלנו וזוכרים מי אנחנו ? מאיפה באנו? ולאן אנחנו חותרים? אז הנתיב בו אנו צועדים ברור ובהיר לנו. אבל… לא פעם במהלך החיים מגיע איזה זרם מטורף ושוצף, שבכוחו לסחוף אותנו בקלות, להסיט אותנו מהדרך שלנו ולגרור אותנו בעצמה לחופים לא לנו, שלא בחרנו בהם (לפחות לא באופן מודע) ואשר מרחיקים אותנו מהמהות הפנימית ומהשורשים שלנו.
בזמנים שכאלה…כאשר אנחנו נותנים להשפעות חיצוניות, לקשיים ו/או לנסיבות החיים לסחוף אותנו, ולהסיט אותנו מנתיבנו האישי, אנחנו יכולים ללמוד המון מהדג המיוחד הזה – הסלמון – ולהפיק ידע וריפוי מסגולותיו על מנת למצוא את דרכנו חזרה "הביתה" למי שאנחנו…לנתיב שלנו.
מיהו הסלמון האינדיאני? ועל מה מעידה הופעתו?
הסלמון חי במי הים המלוחים אבל בכל שנה כשמגיעה עונת הרבייה הוא עובר לשחות במי הנהרות המתוקים וכמנהגו בקודש מנווט את דרכו במעלה הנהר. כן…הוא שוחה תמיד נגד הזרם! כדי לחזור אל כור מחצבתו – אל המקום המקורי בו נולד – להטיל ביצים, להתרבות, להיטען ולהתמלא באנרגיה ובעצמה.
הסלמון מונע ע"י חכמה אינסטינקטיבית וידיעה פנימית אשר דוחפות אותו ומאפשרות לו לנתב את דרכו בחזרה "הביתה" תוך התגברות על זרמיו העזים של הנהר והסכנות שהוא פוגש בדרך. הן מעניקות לו תחושות של מטרה ונחישות שכוחות חיצוניים לא יכולים להן.
התהליך הזה של "חזרה הביתה" מסמל אצל האינדיאנים סגירה של מעגל אחד אשר מאפשרת את פתיחתו של מעגל חדש. ולכן, כשמופיע סלמון בחיינו הוא בא לבשר לנו שחזרנו "הביתה" אל השורשים לאחר תקופה של התרחקות מהאור הפנימי האמיתי והזוהר שלנו ומקול הנשמה, אשר נמצאים שם תמיד מחכים רק לנו, ומאנרגיית המקור שלנו. הוא מספר לנו שעכשיו זהו זמן לסגור מעגל נשמתי ולהמשיך לצמוח ולהתפתח הלאה.
ה"חזרה הביתה" מסמלת אצל האינדיאנים שיבה למקור הטהור ממנו נוצרנו ומלמד אותנו להקשיב פנימה, להסתמך על הידיעה שבתוכנו, להאמין בדרך שלנו וללכת עם האמת הייחודית רק לנו, בנחישות ובעקביות, למרות כל ההשפעות החיצוניות והמכשולים שבדרך.
בנוסף, סגולת הסלמון מכבדת כל מפגש כהתכנסות של חכמה! וכל עיקול בנהר כהרפתקה חדשה המקפלת בתוכה שיעורים שעלינו ללמוד כדי לצמוח. היא מלמדת שגם בזמנים שבהם נראה שזרימת החיים הודפת אותנו לאחור אנחנו יכולים להתחבר למשאבים הנסתרים של הרוח האנושית ולידיעה הפנימית המיוחדת לנו. יתכן שהדרך שלנו לא תהיה קלה ונידרש ללכת נגד הזרם הסוחף, של כל מי שמסביב, אבל תמיד נוכל לבחור לכבד את החכמה שבתוכנו ולעשות את הדבר הנכון עבורנו.
מצרפת כאן סרטון שממחיש את העוצמה שבשחייה נגד הזרם של הסלמון כמו גם את האתגרים וההתמודדות עם האתגרים והטורפים שבדרך.
מיהם אנשי הסלמון? (מופיע במפת הטוטם שלהם)
אנשי הסלמון תמיד סוגרים מעגלים! מסיימים את אשר התחילו ומביאים את כל האירועים ומחזורי החיים לכדי השלמה. הם א.נשים עם מטרה! שיודעים היטב את הדרך למימושה ונחושים להגשימה למרות שהיא מנוגדת לדעות, הנורמות והקולות הרווחים בסביבה ועל אף כל הקשיים שבדרך.
הסלמונאים אוהבים אתגרים! עד כדי כך שהמושג "אי אפשר" לא קיים אצלם בלקסיקון! כל מה שבלתי אפשרי, עבור רבים אחרים, אפשרי ועוד איך אצלם. אדם עם איכויות של סלמון אומר לעצמו: "אני יכול לעשות ה-כ-ל!!! אבל ה-כ-ל!!"
הם יודעים שהחכמה נקנית דרך חוויות החיים והיא בת הברית של כל מי שמוכן להקשיב לקולו הפנימי, לצעוד בעקבותיו ולהנהיג את עצמו אל חזון חייו למרות כל ההתנגדויות והקשיים שבדרך. דרכם מונחית ע"י מצפן פנימי רב עצמה, חושים מחודדים ואינסטינקטים בריאים. הם סומכים על ההנחיה הזו ויודעים שזו האיכות לה זקוקים בני השבט כדי למשוך שפע ואושר פנימי אל חייהם.
אנשי הסלמון נחושים! עקביים ומחוברים לקצב הזרימה הטבעי של החיים. הם בטוחים בדרכם ולא מתפשרים. מעדיפים להקשיב לתחושות הבטן שלהם וללכת בדרך שלהם גם אם יש בצידיה סיכונים ואי וודאות, מתוך נכונות לחוות, להתנסות וללמוד מה"טעויות" של עצמם. ככל שהם מחזקים את הביטחון בדרכם הייחודית ומכבדים את החכמה שבתוכם כך הם יותר מדויקים במסע שלהם ולא "טועים". (אני כותבת בכוונה טעויות/טועים במירכאות כי אין באמת דבר כזה אתם יודעים :-).
בנוסף, הם משכילים לראות את ההזדמנות המקופלת בכל מצב ויודעים שאפשר לזכות בחכמה דרך חוויות חיים קלות וקשות כאחד. ולכן, הם זורמים עם רגשותיהם האמיתיים ומוכנים לקבל את כל החוויות שהם פוגשים בחייהם כהזדמנויות ללמידה ולהתפתחות ולא כקשיים.
העולם הרגשי הוא מרכזי בחייהם ומיוצג ע"י המים. כמו המים לעתים כאשר רגשות עזים עולים ומציפים אותנו נדרש כוח רצון עצום כדי להמשיך לנוע בניגוד לזרם אשר סוחף את הכול יחד איתו. טוטם הסלמון נושא אתגר של התעלות מעל הרגש הזמני, והתמודדות ממקום של ראיה גבוהה יותר ופרספקטיבה שונה. המסר הוא הקשבה לידע הפנימי והזמנה לבחון את הקושי הרגשי עמו אנו מתמודדים ולצלול למעמקי הנפש, כדי לדלות את ההזדמנות לצמוח מתוך ההתמודדות והקושי.
ולבסוף אנשי הסלמון יצירתיים מאד בכל תחומי החיים. הם מקוריים בצורת החשיבה שלהם, הולכים בדרכם הייחודית ומהווים מקור של השראה לכל מי שפוגש אותם. הרעיונות שלהם הרבה פעמים לא עולים בקנה אחד עם הא.נשים סביבם ולכן הם עלולים לחוות קשיים ולהתמודד עם אתגרים בדרכם בהיבטים שונים כתוצאה מהתנגדויות ומלחצים המופעלים עליהם. כפי שהסלמון משקיע אנרגיה רבה כדי לשחות נגד הזרם כך גם אנשי הסלמון זקוקים למשאבים פנימיים רבים כדי להוביל עצמם אל מול המכשולים שבדרך.
ואתם יודעים…לא חייבים להיות אנשי סלמון כדי לאמץ את כל האיכויות והיופי הזה…גם אם אם לכם סלמון במפה מותר לכם לאמץ את האיכויות הללו לחייכם.
ואם נסכם…
סלמון בא היום כדי לסמן לנו שהגיע הזמן להשלים מהלכים מסוימים בחיינו ולפתוח אחרים. הוא מזכיר לנו שעתה זה זמן מצוין להתחבר בחזרה לשורשים שלנו…לאנרגיית המקור אתה הגענו לעולם ולהישאר בנחישות נאמנים לה ולנתיב שלנו על פני האדמה. לדעתו רק כאשר אנחנו מי שאנחנו, ומי שנועדנו להיות, אנחנו מממשים את מלוא הפוטנציאל הטמון בנו ומגשימים את עצמינו. וזה הופך אותנו לא.נשים בריאים, בגופם ובנפשם, אשר חיים חיי שפע ושמחה.
ואין דבר כזה "אי אפשר" בעזרת רצון, נחישות ונאמנות לאמת הפנימית אנחנו יכולים להגיע לכל יעד שאנו בוחרים גם אם אנחנו נדרשים לשחות נגד הזרם ולהתמודד עם אתגרים שאנחנו פוגשים בדרך. בסופו של יום אם נרצה נגיע!
אז בואו חברימות ניקח מהסלמון וגם מיונית את התובנות הנהדרות האלה…נחיה בזרימה אל עבר מי שאנחנו כל הזמן…וכשמי הנהר שוצפים וקוצפים עלינו ומאיימים לסחוף אותנו איתם… נזכור מי אנחנו? מאיפה באנו? ולאן פנינו מועדות?
שיהיו לכולנו ימים יפים!
אוהבת…
מיכל
מקורות
1. אורלי נירן- יהלום, 2009 סלמון הבית.
2. ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 19999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.
