טוב למות בעד חיינו

לא צריך למות כדי לחיות! שמעתם?
כן… טוב למות בעד חיינו!

נשמע לכם מוזר?
נכון. יכולה להבין אתכם.

עד לא מזמן זה באמת היה מוזר עבור רובינו הרעיון שלא צריך למות פיזית כדי להיוולד מחדש. שאפשר לעדכן את ה"אני" ולחיות חיים חדשים לגמרי. אבל עבור האינדיאנים זה לא מוזר בכלל. הם מכירים את האיכות הזו מאז ומתמיד – האיכות של למות ולהיוולד מחדש בתוך החיים – ואף עשו מסעות וחניכות כדי לבטא אותה בחייהם.

אז מה קרה עכשיו שהרעיון הזה נולד מחדש?

מה שקרה גבירותיי ורבותיי (הוא ש…) ההיסטוריה חוזרת… קצת בשינוי אדרת. ולמה אני מתכוונת?

מאז ומעולם היו א-נשים שהבינו את האיכות הזו וחיו לרגליה. אבל הם היו מעטים.

היום, בניגוד לאז, הידע הזה מתפרץ מכל חור והופך להיות נגיש להמונים וגם קל הרבה יותר להבנה, הפנמה וליישום…למי שבוחר, רוצה ומסכים לאפשר לעצמו את זה.

היום ההבנה הזו הופכת להיות נגישה – שלא צריך למות כשנגמרת צורת חיים אחת, שעבר זמנה, כי יש המון אלטרנטיבות אחרות.

עד לא מזמן ועדיין… חלק גדול מהא-נשים היה בוחר למות כשהיו נגמרים מסלולים בחייו. הבחירה הזו לא הייתה מודעת אבל התממשה בדרכים כאלה ואחרות.

היום יש בעולמנו "טכנולוגיות" חדשות ומתקדמות ואפשר ליצור מסלולים חדשים וחיים שלמים חדשים דנדשים מבלי להלך בין העולמות הפיזיים. ממש ככה! לא צריך למות כדי לחיות! הכל טוב! צורת חיים אחת נגמרה! ובמקומה מתחילה צורת חיים אחרת… מסלול אחד הגיע לכדי מימוש וסיום ותחתיו נפתחים המוני מסלולים אלטרנטיביים חדשים.

בימינו בהם ה"טכנולוגיה כ"כ מפותחת לא צריך למות פיזית כדי לגמור דברים ולהתחיל אחרים. מוות ולידה מחדש יכולים להיות חלק מחיינו כל הזמן. אנחנו רק צריכים לאפשר.

אז מה בעצם קורה עכשיו מבחינה אנרגטית על כדור לכת ארץ?

הכל קורה מאד מהר. השינויים קורים בנו… בתוכנו.
הרבה א-נשים מרגישים ש"משהו" קורה בתוכם אבל לא יודעים לתת לזה שם ומשמעות. לא יכולים להסביר לעצמם את כל מה שעובר עליהם.

ומה שעובר עליהם זה לא משב רוח קליל אלא סופות עוצמתיות שבכוחן לכלות כל חלקה טובה.

והאמת היא, שזה בסדר גמור! שאין לנו שמות ותוויות משמעות לכל מה שקורה. כי היום השינויים כבר לא חייבים שיהיו להם שמות מוגדרים ותוויות שבאות מהראש. הם זקוקים רק לחותמות ולאישורים שמקורם מהלב והנשמה.

וזה אפילו טוב שאנחנו לא "יכולים" לתייג כל משב רוח אנרגטי לחיוב או לשלילה…כי אנרגיה היא ניטרלית ומה שחשוב זה לאפשר לה להיות בתנועה ולא להסכים לה להיעצר או להיתקע (כי אז מתחילות הצרות). היא כבר תדע לאן ללכת. תסמכו עליה.

נשמע לכם קצת רוחניקי? אולי….אבל בתכלס זה ממש לא! להיפך זה מאד מעשי! השינויים הללו הם מאד מוחשיים ויש להם השלכה ישירה על חיינו, על איך הם נראים ומעוצבים, על התוצאות שאנו משיגים בהם והמימושים שלנו.

יבוא יום וכל "זה" יהפוך לנורמה! א-נשים יסכימו לתת לצורות חיים ש"גמרו" ושפכו כבר את כל הלאגר שלהן…למות! והם גם יסכימו בשמחה לאפשר לצורות חיים חדשות להיפתח ולהיווצר. ויותר מכך, הם יאפשרו לעצמם להיכנע לזרם ולשהות בלא נודע תקופה מסוימת, בין לבין…, וזה יהיה בסדר גמור! – להתמסר למה שמגיע מבלי לשלוט על כל הפרטים. מבלי לשלוט בכלל.

והמקסים בכל הדבר הזה הוא שאנחנו לא צריכים לעשות כלום! ממש כלום. אנחנו לא צריכים להתאמץ ולעבוד קשה ולמלמל כל מיני מנטרות מול המראה אלא רק להסכים! לאפשר. להסכים שהכל ישתנה…ואנחנו בתוך זה – משתנים יחד עם ההשתנות.

אתגר לא קטן! לבני האדם שרגילים למאבקים ולצורך בשליטה אבסולוטית כדי להשיג את מה שהם רוצים. אבל מבטיחה לכם שיגיע רגע שהדרך הזו של אפשור תהפוך עבורכם לריקוד. כן, לריקוד שהוא חלק מהחיים. ממש כמו שאנחנו מסכימים היום שהטכנולוגיה תשרת אותנו ותעשה הכל בשבילנו ורק מחפשים עוד דרכים שרובוטים יעשו בשבילנו מה שרק אפשר החל משאיבת אבק ועד לניתוחי מוח…ככה נסכים גם שהאנרגיה תעשה הכל בשבילנו…ויותר מכך אפילו נשמח על כך מאד ונאפשר את זה…כי זהו תהליך מבורך!

אז עכשיו זה מה שקורה! בזמן הזה. האנרגיה מוכנה לעשות את ה כ ל עבורנו ואנחנו רק צריכים להסכים! לתת לכל מה שלא שייך לנו יותר או בכלל ללכת מאתנו ולהתפוגג… ולאפשר לחדש שעומד בפתח לבוא ולהיכנס.

ובין לבין תהיינה, לעתים קרובות, תקופות בהן ייווצר חלל. והרעיון הוא לא להילחץ מהחלל הזה, ומלהיות באי ודאות, כי זה שם המשחק וזה גם לא כ"כ מפחיד כמו פעם. תשמעו לי ….מדברת מניסיון. עוברת בחיי את כל מה שאני כותבת עליו.

ולמה אני מספרת לכם את כל הסיפור הזה ?

כי בתקופה האחרונה הרבה א-נשים באים אלי ומספרים לי שהם פוגשים עטלפים בכל מיני אירועים 🙂 … ושואלים אותי מה זה אומר?

אז… בואו ואספר לכם קצת עליהם ואיך הם קשורים לכל מה שכתבתי לכם עד כה.

מיהו העטלף האינדיאני ומהן סגולותיו?

אז כפי שסיפרתי לפני רגע האינדיאנים ידעו מאז ומתמיד שניתן למות ולהיוולד מחדש כשהם בתוך החיים ושלא צריכים למות פיזית בשביל זה כי זה בסה"כ מצב תודעה חדש. ואת האיכות המופלאה הזו הם ראו בעטלפים.

הם מאמינים שהעטלף נושא סגולות של שינויים, תמורות וסיומים, שמלווים באימה משינוי וקשיים רבים, שאחריהם מגיעות התחלות חדשות ממקום הרבה יותר מודע וגבוה. הוא מסמל תהליכי מעבר כלומר, מוות שמאני ולידה מחדש.

השאמאנים האינדיאנים נעזרו באיכות העטלף כדי לסייע לא-נשים לעבור טקסי חניכה מאתגרים שבהם הם היו צריכים להסכים לעבור תהליך שינוי עמוק כשבסופו היה עליהם להיקבר באדמה ולשהות בחושך לפרק זמן מסוים כדי לעבור תהליך של המתת העצמי הישן (דפוסים וזהות) והולדה של עצמי חדש וטהור אשר נקי מהתפישות והאמונות הישנות ומחוזק באנרגיה חדשה וחיונית. התהליכים הללו דרשו מהא-נשים להיפרד מעצמם כפי שהכירו וזה היה קשה מנשוא. לא כולם עמדו בזה.

למה עטלף מגיע היום? ומה המסר שבפיו?

בד"כ כשעטלף מגיע הוא בא לבשר לנו קודם כל על תמורות שאמורות להתרחש או שמתרחשות כבר עתה בתוך עולמנו הפנימי – בתפישות, באמונות ובידיעות – ובהמשך וכתוצאה מכך כמובן תבואנה לידי ביטוי גם בעולמנו הפיזי ותשפענה עליו.

במילים אחרות, עטלף בא כדי להגיד לנו שהגיע הזמן להמית צורת חיים אחת ולהיפרד ממנה לטובת לידתה של צורה אחרת – חדשה ושונה עד מאד. שיש להרוג את מה שכבר מיותר וזחוח עם אנרגיה ישנה ותקועה, שכבר לא משרתת כלום ואולי אץ תוקעת ומחבלת, לטובת משהו חדש חיוני והולם שמבקש להיוולד ומחכה שיעשו לו מקום.

היקום תמיד דוחק בנו לנוע ולהתפתח לעבר הייעוד שלנו ולהביא את מתנותינו לעולם ולכן דוחף אותנו לתהליכים שכרוכים תמיד במותן של צורות חיים שהפכו ללא רלוונטיות.

השינוי העטלפי יהיה תמיד עמוק, מקיף ותודעתי ויתבטא בשינויים בעבודה/תחום עיסוק, מערכות יחסים, תפיסות עולם, דרך התנהלות או דפוס התנהגות מרכזי שהיה מושרש בנו לעומק במשך תקופות חיים ארוכות. התהליכים הללו יחייבו אותנו להסכים להשתנות! ולאפשר לשינויים להתרחש מבלי להתנגד להם או להיאבק ומבלי לנסות לשלוט בהם או בתוצאה שתתקבל בסופם.

במילים אחרות, העטלף מצפה מאתנו שנתמסר ל"רוח הגדולה"! ולמה שהיא מביאה אתה עבורנו מבלי לנסות "להבין" את כל שלבי התהליך או לנסות לצפות מה יקרה בסוף ואיך הדברים ייראו. כלומר, לראש הרציונלי אין יותר מידי מה לעשות פה. הוא יוצא מהמשוואה. יכול לצאת לחופש גדול. מי שכן שולט במשוואה הזו הוא הלב. אנו מתבקשים פשוט להקשיב ללב ולאפשר. זה מה שאנו נדרשים לעשות כשסיטואציות כאלה "תוקפות" אותנו. לא פחות ולא יותר.

אלה כמובן שינויים מאתגרים ברמות מטורפות. אנחנו נדרשים לשנות מערכות אמונה, הרגלים ודפוסים שמוטבעים בנו והם חלק מהותי ממי שאנחנו. זה ממש לחתוך בבשר החי. וכן…אני מצליחה להביא את הדימויים ה"חיים" האלה כי פשוט הייתי שם ועדיין…וחשתי בכל נים ותא – ולא דרך המיינד – במה דברים אמורים.

אז צריך להסכים לשנות כמעט הכל! את כל מי שחשבנו שאנחנו. להסכים להפוך למישהוהם (מילה חדשה שהמצאתי 🙂 = מישהו + מישהי) חדשים. צריך לאפשר לדפוסים ישנים לעוף ולהתפוגג מאתנו כמו נוצות ברוח. להיפרד מהם אחת ולתמיד! והבעיה כאן היא לא הפרידה עצמה אלא ההסכמה להיפרד! האפשור שלנו לדברים לקרות.

וזה אתגרי במיוחד ודורש כושר הישרדות מרשים וכוחות אינסופיים אבל…(ויש כאן אבל גדול) כשמגיעים לדד אנד בחיים…לסופה של דרך יש לנו בגדול 2 אפשרויות – או למות ממש פיזית! או לעשות שינוי עמוק כלומר, לאפשר לחלקים משמעותיים בתוכנו למות ולאפשר לחדשים ויפים עד מאד להיוולד. במילים אחרות – השינוי הוא בלתי נמנע.

ולמה זה כזה קשה?

כי לרוב הא-נשים קשה לשחרר. הם מתים מפחד פשוט לעזוב ולהניח… כל דבר – קשרים, קריירות, תפישות, דפוסי חשיבה אמונה והתנהלות ועוד, ועוד.
רובינו פוחדים משינויים. מעדיפים להישאר באזורי הנוחות המוכרים גם כאשר הם הפסיקו להיות נוחים בעליל והפכו כבר מזמן למכאיבים מדממים ולוחצים אותנו עם הגב לקיר מאד, מאד, מאד. ואז…כשכבר אין ברירה באמת! מי שחכם מסכים להרפות. מסכים לא לדעת מה מחכה מעברו השני של קיר האש הלוהט. ומי שכבר הסכים לעבור דרך קיר האש הזה מדווח תמיד על שינויים מטאורים – גילויים חדשים, רווחה ואור בלב, וצמיחה והתפתחות מרגשים.

אז…עטלף בא היום לומר לנו – "אין לכם עוד ברירה. אתם צריכים להסכים לעבור דרך הפחד המטורף שלכם מהשינוי (כל אחד והפחד שלו/שלה ויש לכולםן…בלי עין הרע) ולאפשר את השחרור של כל מה שכבר לא עובד בחיים שלכם. להסכים להשאיר את כל מה שישן ומקרטע מאחור ולהתקדם בלעדיו קדימה… מבלי לדעת מה מחכה לכם במקומו. להסכים לחלל שנוצר לעת עתה…ולדעת שהוא יתמלא במשהו טוב ומתאים הרבה יותר ממש בהמשך הקרוב".

"השהייה הזו בריק היא מדהימה! " ממשיך ואומר לנו העטלף "וצריך לאפשר אותה כמה שאתם צריכים. אפילו אם זה נראה לכם הרבה זמן. אתם לא תתקעו שם אל תפחדו. תדעו היטב מתי השלב הזה נגמר ולפתע תמצאו את עצמכם עם אני חדש במציאות אחרת שהולמת אתכם הרבה יותר. תאמינו לי. אני יודע על מה אני מדבר".

העטלף מבקש מאתנו לבדוק ממש עכשיו אם יש מקומות בתוכנו בהם אנו מסרבים לזוז קדימה ולהביא את כל המתנות הנפלאות שלנו לעולם? האם יש מקומות ביצירה שלנו שאנו לא מרשים להם להתבטא וסוגרים אותם בפני השתנות, התעדכנות והגשמה? האם אנחנו מנסים להאט את קצב ההיריון של הדברים שמבקשים להיוולד בנו? (ואתם כבר יודעים מה קורה כשלא מתרחשת לידה בזמן) או תקועים יותר מידי זמן בתעלת הלידה של עבודה שנס ליחה או של מערכת יחסים שעבר זמנה? האם איננו מסכימים לקפוץ על הזדמנויות ומוותרים על החלומות שלנו (ולו רק על פסיק מהם) כי אנחנו פוחדים? .ואם כן…ויש דברים כאלה בשדה שלנו אז הוא מבקש מאתנו להסכים לאפשר להם לצאת לאור עכשיו ומיד.

אז זהו יקרים ויקרות… "תנו לדברים להשתנות. אל תיאחזו בכלום…כי ממילא אין דרך חזרה לישן ולתקוע. הוא ממילא מת! התמסרו לשינויים ותנו לאנרגיה לשחק ולרקוד עבורכם. תבורכו ושיהיה לכםן שבוע טוב מלא בשחרור הישן ובלידות חדשות וטובות". עד כאן דבר העטלף.

וכמו תמיד …כל מי שמרגיש/ה את הקריאה ובמקרה הזה גם את הקריעה ומבקש/ת לחקור ולעבור באופן מודע ומהיר את תהליכי השינוי המואצים כדי לשחרר את כל מה שלא נחוץ וללדת את החדש בשמחה מוזמן/ת למערת העטלפים שלי שעל הכרמל המוריק, ממש ליד היער. שם נלך ביחד את כל הדרך ונעשה סדר וניקיון כדי שכל הלידות תצאנה בזמן ותתממשנה ללא צירים ממושכים וכואבים כל כך.

אוהבת אתכםן
מיכל

מקורות

ג'יימי סאמס, דייויד קרסון, 1999 – קלפי סגולה. הוצאת ענבר ארוח כפרי.
טד אנדרוס 1999, שפת החיות הוצאת אור- עם.

תמונות

כל התמונות בפוסט לקוחות מאתרים חינמיים.

תגובות

תגובות