היי חברימות,
ימים קשים עוברים על כוחותינו. אבא שלי נמצא כבר כמעט 3 חודשים בבתי חולים ועברנו איתו חוויות שלא עלינו.
בשלב מסוים מצבו התדרדר מאד והרופאים קראו לנו להיפרד. באותו הזמן אבא היה שקוע בתרדמה עמוקה ולמיטב הבנתי "הלך" לאיזה כמה ימים לעולמות אחרים. נראה לי כדי לבדוק מה קורה שם ולקבל החלטה אם להישאר כאן אתנו עוד קצת או לעזוב.
התהליך הזה היה כ"כ ממשי ומטלטל וראיתי אותו מתרחש שלב אחר שלב מול העיניים. בין לבין כשהתעורר אף דיבר איתי עליו וסיפר לי כל מיני דברים ממש מעניינים שהביא איתו מ"שם". אני לקחתי את כל דבריו מאד ברצינות…למרות שהרופאים התייחסו לכך באופן שונה.
בכל הזמן הזה, שמתי את רוב עיסוקיי בצד והייתי כל הזמן איתו ועם אמא ועדיין. אבל על דבר אחד לא ויתרתי….על קורס פזמונאות איליו נרשמתי עוד לפני כן עם נועם חורב – פזמונאי בעצמו ומורה נהדר.
באחד מהשיעורים נועם ביקש מאתנו לכתוב "שיר מכתב" עם מוען ונמען – מאדם אחד לאחר. אני בחרתי לכתוב מכתב מאבא לבת – מאבי אלי. מכתב שמספר על מה שהוא ואנחנו עברנו עד לרגע ההחלטה והבחירה שלו – האם להישאר או לעזוב?
יצא לי טקסט ארוך שאינו מתאים להלחנה מפאת אורכו (אולי רק לשיר בנוסח אום כולתום הידועה בשיריה הארוכים) אבל החלטתי לא לקצר אותו ולשמור על כל הסיפור המרתק שעבר עלי. אז…להיט במצעדי הפזמונים הוא כבר לא יהיה אבל בהחלט יככב בלב, אצלי ואצל בני משפחתי, לעד וכמובן גם בבלוג שלי נתיב האור.
אז…מוזמנימות לשמוע את הסיפור המרתק שקרה לנו בחרוזים.
אוהבת,
מיכל
*****************************************
המשחק נגמר
ביום שישי בשעת בין ערביים
כשהזמן זחל לו בעצלתיים
ואנחנו בבית החולים כך בשניים
בפי טעם מר
כשלך ילדתי האהובה אומר
המשחק נגמר!
ילדה יפה שלי
כמה קשות המילים
כמה מורכבות המחשבות
כשאני מחשב את דרכי קדימה ואחורה
בין העולמות
הייתי שבור ועייף
ליבי החל לזייף
לא היה בי כוח עוד
על פני האדמה להמשיך ולצעוד
אז שקלתי "בעד ונגד" על לשון המאזניים
עשיתי מאזן ביניים
ולך אמרתי ובפי טעם מר
שהמשחק נגמר!
מידי את שעון הזהב הישן שקניתי בשווייץ הסרתי
ואת מסיכת החמצן באופן דרמטי זרקתי
הייתי נחוש השמימה לעלות
בערב קדוש של תפילות בו בכל חלון דולקים הנרות.
לאלוהים התחלתי להתפלל
ולומר שוב ושוב בכאב שמע ישראל
וחזרתי ולך אמרתי כשהטעם בפה מר
המשחק נגמר!
ילדה יפה שלי
כמה קשות המילים
כמה מורכבות המחשבות
כשאני מחשב את דרכי קדימה ואחורה בין העולמות
במיטה שכבתי ולמלאך מושיע חיכיתי
שייקח אותי אל השמיים… כך קיוויתי.
אבל אלוהים צחק בפניי ובאופן מפתיע
שלח אלי אלונקאי עייף שהופיע
והעלה אותי במקום לשמיים
קומה אחת למעלה …מאורתופדיה לפנימית שתיים
באותו רגע הבנתי באופן פתאומי
שאני עדיין לא סגור על עצמי
ובכלל לא בטוח אם מוכן לעזוב ת'העולם הגשמי.
ולכן כמו שלי הכי אופייני החלטתי לקפוץ לביקור, שם למעלה, לסיבוב ענייני
לבחון מהם תנאי האירוח ורק לאחר מכן לקבל החלטה על פי מצב הרוח
אז.. עצמתי עיניים
החזקתי לעצמי חזק אצבעות
וארגנתי לעצמי "קומה" של 48 שעות
וכך התפנה לי זמן לעשות קפיצה לעולם שכולו טוב
ולבחון אותו ממש מקרוב
ילדה יפה שלי
כמה קשות המילים
כמה מורכבות המחשבות
כשאני מחשב את דרכי קדימה ואחורה בין העולמות
לא זוכר מה שם קרה
אך בסופו של דבר בחרתי לשוב להכרה.
רציתי להישאר עוד זמן אתך, עם אמא והנכדים
לסגור דברים ולוודא שאתם מסתדרים.
וכמו בסרט דרמה עלילתי התעוררתי
ולחיים שוב חזרתי
אני יודע שבאתם לבקר
בזמן בו זפזפתי בעולם אחר.
בליבכם המתח גאה
ובהוראת הרופאים באתם להיפרד ואף תכננתם שבעה
האמנתם למה שאבא אמר
שהמשחק נגמר
ילדה יפה שלי
כמה קשות המילים
כמה מורכבות המחשבות
כשאני מחשב את דרכי קדימה ואחורה בין העולמות
ואני רוצה לומר לך תודה
על מה שאת עבורי…ועל כל מה שעשית ועושה
אני יודע שהיית איתי בכל רגע ורגע
והתפללת שאצא מהמצב ללא פגע
וברגעים הקשים למרות שהדבר לא נראה מציאותי
את היחידה שדיברת בשפתי והבנת לנשמתי
כשכולם מסביב חשבו שאני חי בסרט, מבולבל ודמנטי
את הקשבת לאמת שלי ואפילו חשבת שזה די אינטליגנטי.
בתוכך ידעת שאני נושא מידע אמיתי ששאוב מעולמות אחרים
ושיש משמעות עמוקה לדברים
שמחת להמשיך להקשיב לי מבלי לאבד תקווה
וצעדת איתי יד ביד עם המון אהבה
ולמרות המצב הקשה והטעם המר
את סירבת להאמין
שהמשחק נגמר!
ילדה יפה שלי
כמה קשות המילים
כמה מורכבות המחשבות
כשאני מחשב את דרכי קדימה ואחורה בין העולמות
אז שלום לך ילדה שלי אהובה
כן…הנה אני כאן אתך לעוד תקופה
לגמרי צלול אני שב לעוד מחזור
עד שדלת חדשה תיפתח ואצטרך שוב לבחור
האם את הסף לעבור או שוב לעצור
עושה בכל יום עוד צעד קטן
משתפר והולך כמו להטוטן
ועם כל הקושי שבדבר
ולמרות כל מה שכבר נאמר
עם טעם מתוק …נהדר…לך אומר
המשחק עוד לא נגמר!
מרגש מאד התחברתי למילים כאילו שאבי כתב את המכתב עבורי .
תודה רבה לימור יקרה…מרתק כמה ההתנסויות של כולנו דומות.
המשחק עוד לא נגמר! מיכל היקרה, רותקתי לסיפור האישי כל כך מרגש..מאחלת לאבא בריאות ואריכות שנים..
תודה רבה מזי יקרה!
אכן, כמה דומות ההתנסויות של כולנו!! קראתי היום על בחירתו של אביך מיכל יקרה. יהיה מסעו מבורך ומנוחתו עדן!
תודה מזי יקרה.
מיכלי ?
התברכת גם בכישרון לחרוז ולשורר
אשרך
ובעוד זמן ומרחב צלול של ילדה ואב
פלא עתיר רז
יפים בתמונה יחד כאחד
חיבוק אוהב מלב אל לב
שלך תמיד
תודה אהובה שלי!
חיבוק חזרה.
ריגשת.
מיכל מקסימה
התרגשתי מאד מכל מילה. תהליך מדהים . מחבקת ומחזקת אותך ושולחת מחשבות מרפאות בהתכוונות והמון אהבה לאביך
תודה רבה דפנה יקרה. מעריכה את זה מאד.
מיכי אהובה
איזה שיר מדהים ומרגש
התחברתי לכל מילה
ממש מרגישים שאת מבטאת את התחושות והמחשבות של אבא שלך וכמוו ניכנסת לדמותו ברגעים בהם נפער עבורו חלון הזדמנויות לשנות תדר – פשוט ואווו.
כושר הכתיבה והביטוי
שלך מדהימים אותי כל פעם מחדש.
יהי זכרו של אבא שלמה ברוך
תודה פתושה יקרה ואהובה. ריגשת!