טוטם הפרפר
אז לפעמים אני נעלמת להרבה זמן…ונדמה לי 'ואולי גם לאחרים' שבזמן הזה הכול מאד סטטי ושקט אצלי וכלום לא קורה.
ואז… כשאני מתחילה לפרוט לפרטים את כל מה שקורה בחיי ואת ההתקדמות המטורפת שלי שנרקמת, בשקט, בשקט, ונבנית מאחורי הקלעים אני נפעמת! ונזכרת שהרי ברור שזה כך! כי אני הרי פרפר לא? ואיך בכל פעם אני שוכחת את זה מחדש?
אז מה זה אומר שאני פרפר אתם בטח שואלים?
נכון, אתם כבר יודעים שאני ד"ר לחיות אינדיאניות! ושאני תמיד אומרת שלכל אדם, לפי אמונת האינדיאנים, יש 9 חיות! שמלוות אותו החל מרגע לידתו ומאפיינות את המהות שלו ואת מי שהוא. אז מה פתאום עכשיו אני רק פרפר? הרי יש לי עוד 8 חיות במפה. ומה זה בכלל אומר להיות פרפר בעולם הזה?
אז אסביר את היופי הזה.
החיה החמישית (מבין התשע), במפת חיות הטוטם, נקראת גם "חיית הכוח" שלנו והיא משקפת את האני הפנימי שלנו שאנחנו מפגינים לעולם ממש כמו צבע גוף. כלומר, זוהי תכונה או מהות מרכזית שכולם מזהים ומכירים בנו וככל שנשתמש בסגולות החיה הזו יותר כך נעצים את הכוח שלנו ונרחיב את כל שאר היכולות שלנו.
אז…פרפר הוא חיית הכוח שלי! ובכלל…כל מי שיש לו פרפר במפה יודע שהוא אלוף אמנות השינוי והטרנספורמציה ושחייו בנויים ממחזורים ממש כמו אצל הפרפר.
וזה אומר שלפעמים אנחנו בשלב הביצה בו אנחנו בזמן הפריה ויולדים רעיונות חדשים…. ולפעמים אנחנו בשלב הזחל בו אנו מחליטים לממש את הרעיונות הללו ומתחילים בפיתוח, עיצוב ועיבוד שלהם.
בזמנים אחרים אנחנו הופכים לגולם. בשלב זה, לאחר שהנחנו את היסודות לרעיונות שלנו, אנחנו מרגישים צורך לסגת ממה שקורה בחוץ, להיכנס עמוק פנימה, לדגור על הדברים, לבחון אותם בשקט ולראותם באור חדש. ישנם גם רגעים בתהליך היצירה בהם אנו חייבים להרפות ולהניח לדברים להתפתח באופן טבעי (וזאת לאחר שעשינו את כל הפעולות הנדרשות).
הגולם הוא תופעה מופלאה מאין כמותה! בדרך שאינה ברורה לחלוטין למדע מתרחש בתוכו שינוי מדהים. רקמות גופו ואבריו של הזחל מתפרקים ובמקומם מתפתחים אברי פרפר. כנפיים צומחות, מערכות העיכול, העצבים והשרירים משתנות, התאים מתארגנים מחדש.
תקופת הגולם נעה בין מספר ימים למספר חודשים ואף שנים תלוי במין הפרפר ובטמפרטורת הסביבה.
הגולם מייצג פוטנציאל! הכל גלום בו! – הסביבה לא יכולה לראות כיצד הוא משתנה, ומה משתנה בו, אבל היא כן רואה איך ביום אביבי אחד בוקעת מתוכו הוויה חדשה לגמרי! פרפר מרהיב וצבעוני.
בשלב הפרפר אנחנו יוצאים החוצה, עם יצירתנו הסופית, ומשתפים את העולם בחדוות היצירה שלנו ובגוונינו המרהיבים.
אז עכשיו, אני כבר תקופה מסוימת שוהה בגולם ונהנית מכל רגע :-). לכאורה יש שקט בחוץ אבל בפנים הכל קורה ויש התרחשויות ענקיות מאחורי הקלעים. וכשנדמה לי שכלום לא קורה אני נזכרת במחזוריות האינסופית של השינויים בחיי ובפרפר שאני.
אני נהנית לדגור על הרעיונות הנפלאים שלי ולבנות את האנרגיה שלהם, לפני שאני מוציאה אותם החוצה לאור, וזה אומר שבסופו של דבר באביב אני תמיד הופכת לפרפר מרהיב ויפה כנפיים שמתעופף בשמחה ובאהבה בשדות ביצירה שלי.
אז אם גם אתם מרגישים קצת גלמים עכשיו תשמחו! ותזכירו לעצמכם שיש חיים בגולם! ושזו תקופה מעולה ליצירה פנימית שלאחר מכן תפרוץ החוצה.
בנוסף, תזכירו לעצמכם שחיינו בנויים ממחזורים ממש כמו חיי הפרפרים! ושלכל שלב יש את הזמן והמקום שלו.
בקיצור, הכל טוב!
אוהבת אתכם!
מיכל