ולא לפחד מהפחד…

 

היי אהובים ואהובות,
מזמן לא כתבתי.
התקופה האחרונה היתה לא פשוטה לי (תודה לאלה שאפשר לדבר כבר בלשון עבר). למרות החגים והסתיו הנעים והכל.
אולי אחת התקופות הפחות פשוטות בחיי.
אני יודעת שזה נורא פופולרי לכתוב רק כשהכול נראה טוב ונשמע סקסי ומצליח ולבשר לעולם מסביב שעסקים כרגיל בין כתיבה, הצלחה כזו או אחרת, קפיצה ללונדון או ברצלונה ויו ניים איט. ובכלל, הרגלתי את עצמי במהלך 55 שנות חיי לקום מיד אחרי כל נפילה. ליפול שוב ומיד לקום שוב. להמשיך לצעוד בדרך, להיות חזקה! לבלוע את הרוק, מקסימום לכחכח כחכוח קטנצ'יק של מחנק בגרון ולהמשיך הלאה. להחליק אותו! אבל… ככל שהמודעות שלי התפתחה הנשמה שלי ובעיקר הגוף שלי כבר לא הסכימו ל"שיטה" הזאת ומידי פעם התמרדו. פעם יותר ופעם פחות אבל סימנו לי, בעיקר בשנים האחרונות, שדיי כבר! …ושחייבת להיות דרך אחרת יותר מאוזנת עבורי לחיות את חיי בשמחה, בבריאות ובפשטות.

ואני בסה"כ למדתי להקשיב וליישם אבל לא עד הסוף… מודה! ולכן…בחודשים האחרונים הגוף שלי כבר לא מוכן להשתתף יותר בסגנון החיים הזה בכלל עם עיגולי הפינות והזיופים הקטנים האלה. אפילו לא קצת. וגם הנשמה. הם ביקשו בתוקף שקט, הזנה טובה ובעיקר אמת! הם רוצים שאפסיק לפחד מכל מיני תסריטים דמיוניים שרצו לי בראש (או "לאכול סרטים" בשפה של הילדים שלי) ולהתרגש ממציאות קשה לכאורה. הם פשוט דרשו שארפה.

 

 

ועד כמה שזה נשמע מוזר, לא הייתי מודעת לכך שאני פוחדת כל כך מכל מיני דברים ותרחישים.

אני? שעוסקת בעולמות המודעות וההתפתחות ועושה עבודה ודרך עצומה ב – 20 שנה האחרונות לפחות.

אני? לביאה אמיצה אסרטיבית ועצמתית בת מזל אריה?

אז… התשובה היא  "כן". כנראה שבכל זאת פספסתי משהו. כי לא ידעתי שאני כזו.

והפחדים האלה השתלטו לי על המוח ועל הנשמה. ניכסו לעצמם כל חלקת אנרגיה שהיתה לי והפריעו למהלך התקין של חיי. לא יכולתי לכתוב למרות שמאד רציתי והיה לי מלא מה להגיד… ונאלצתי לעסוק רק במה שצריך! מבלי להשאיר מקום למה שבאמת בא לי.

 

******************************

לפני כמה ימים ראיתי, באחד הפורומים בפייסבוק, שמישהי שאלה "מה מסמל הארנב על פי השמאניזם"?
ואני שלא מתה על מה שהארנב מסמל (כי זו חיה שמופיעה בד"כ במפות הטוטם של פחדנים) חשבתי לעצמי שאולי זה לא מקרי שדווקא הוא הופיע לנגד עיני תודעתי ושכנראה כדאי שאעמיק קצת במסרים שהוא מביא איתו כי הם יכולים לעזור לי ולהרגיע אותי בזמן הזה ואולי יתרום גם לעוד רבים אחרים שלא מגלים לסביבתם ואולי גם לעצמם מה מתחולל אצלם בפנים בזמן הזה ובכלל.

נזכרתי גם שכתבתי לפני שלוש שנים פוסט על הארנב בבלוג שלי ב"קפה דה מרקר". זה היה בעקבות שאלה של חברה טובה – אסתי כהן –  שיש לה ארנב במפה. היא התלוננה בפניי אז שהארנב שלה נרדם בשמירה ולא עושה את העבודה (מילים שלה). אז… הבטחתי לה לעזור לה לעשות סדר בדברים. להעיר את הארנב שלה ממרבצו ולדאוג שהוא ימות מפחד לפני שיעז להירדם שוב!

 

ולמה שהוא ימות מפחד? אתם בטח תוהים.

ואיך בכלל מפחידים ארנב?

אז… האמת שהדבר הכי קל בעולם זה להפחיד ארנב! יודעים למה?
כי יש לו תקן עם קביעות! נצחית! של "הפחדן האולטימטיבי" של עולם החי!
הוא פוחד בעקרון מה-כ-ל! מכל דבר. גם אם הוא אמיתי וגם אם לא. הוא אלוף בביום סרטי האימה שרצים לו בראש.

יחד עם זאת, אני חושבת, שאם כבר פוגשים ארנב אז אין טעם סתם להפחיד אותו ולהוסיף עוד שמן למדורת החרדות שלו. במקום זאת, נראה לי יותר עדיף להפיק מהמפגש איתו את הלמידה ואת הערך המוסף שהוא מביא! ובמילים אחרות, להכות את ה"מומחה" וללמוד מפיו על עולם הפחדים, החרדות והדאגות ועל דרכי ההתמודדות האפקטיביות איתם.

אז זה מה שנעשה כאן היום. נפגוש יחד את הארנב וניעזר בו כדי ללמוד ולדון בנושא שמעסיק ומטריד את כולנו, במינונים כאלה ואחרים – הפחד!!!

 

 

וכן , כבר אמרתי קודם… אני מודעת לעובדה שהפחד הוא לא הנושא הכי "סקסי" לדון בו. ברור לי לגמרי שרבים מאתנו, כולל אני, מעדיפים שלא לגעת בפחדים ובדאגות שלהם, בתחומים השונים, להתעלם מהם או להדחיק אותם עד שכבר אין ברירה והם פורצים החוצה בכל מיני דרכים לא סימפטיות ומבקשים ביטוי (למשל דרך התפרצות כעס, דיכאון, מחלות) ולכן גם לא אוהבים לקרוא עליהם פוסטים בהתנדבות.

לאף אחד/ת לא ממש בא, בטח לא עכשיו, כשסוף סוף נגמרו כל החגים וחוזרים לשגרה המבורכת, לפגוש ולטפל בפחדים שלו שיוצאים מכלל פרופורציה, שמנהלים לה את החיים (הרבה פעמים באופן לא מודע) ומעכבים אותם בהתפתחותם האישית ובמימוש החיים שהם נועדו לחיות – חיי חופש, בחירה, שפע, שמחה, בריאות, איזון ואהבה.

אממה?

מסתבר שהיום הגיע שוב הזמן! הארנב החליט להתגלות בפניי ולהציע לי לשים את הפחדים על השולחן! להסתכל להם בלבן של העיניים! להתבונן בהם באופן מושכל! להבין את מהותם ואת דרכי ההתמודדות היעילות עימם.

אז מזמינה אתכם/ן לצאת איתי למסע מרתק. להכיר את מהות הארנב בעיני האינדיאנים ולהבין מהם הערכים המוספים שהוא מביא לנו בהקשרים הללו.

מיהו הארנב על פי ראיית העולם האינדיאנית?

בעיני האינדיאנים, כפי שכבר הבנתם/ן מייצג הארנב את נושא הפחד. לדעתם, הוא הפחדן האולטימטיבי! ולא רק לדעתם. גם בתרבויות אחרות, כולל ביהדות מייצג הארנב מהות זו. (אזכיר רק שבשפה העברית ישנו בלבול בינו ובין השפן למרות שהם בכלל לא בני אותה משפחה. ישנה החלפה התמידית ביניהם ש קיימת לא אחת בשירי וסיפורי ילדים ואפילו בתנ"ך).

הארנב הוא בעל חיים שמהווה טרף לחיות רבות ולכן חי במצב התגוננות תמידי. הוא נוהג לחפור לעצמו מערכת מתוחכמת של מחילות ומאורות בסבך צמחיה, עם פתחי מילוט בכיוונים שונים, ושם הוא נוהג להסתתר. האינדיאנים קוראים לו "הקורא לפחדים". ובמילים אחרות, זה שטווה ובונה, בדמיונו הפורה, סרטי אימה וגם בורא אותם בכישרון רב במציאות חייו. שכן, הנבואה, או הכוונה, כידוע נוטה להגשים את עצמה! במיוחד בזמן הזה בו האנרגיות מואצות והמרחק שבין מחשבה והגשמה הוא כהרף עין! אנחנו חושבים וזה קורה! לטוב ולרע!

 

 

הארנב מייצג אנרגיה שכולנו חווים בדרך כזו או אחרת – אנרגיה של פחד, חרדה ודאגה ממיליון ואחד דברים. חלק מהפחדים האלה מעוגנים במציאות אך רבים מהם ממש לא!

א-נשים רבים פוחדים מההווה, דואגים ממה שיקרה בעתיד, חרדים מאסונות, ממחלות, מתקלות, מכישלונות, מלא להיות מספיק טובים, מלא להיות נאהבים, משינויים, ממחסור בכסף, מהתנהגותם של אנשים אחרים, מהמוות, מהחיים, ומעוד כל מיני מצבי אי ודאות אחרים עליהם אין להם כל שליטה.

מרוב פחד מאי הוודאות שבתהליכי החיים, רובנו מנסים דווקא לשלוט בעתיד ולנהל אותו ע"י מניפולציות שונות. מבינים שהדבר לא אפשרי ושלא ניתן לשלוט בכל הפרמטרים ויחד עם זאת מתקשים או מסרבים להרפות.

עוצמת הפחדים המלווים, אותנו לא פעם, גדולה במקרים רבים באופן לא פרופורציונלי מזו המתבקשת במציאות חיינו. אני פוגשת ועובדת עם המון א-נשים, שבונים בראשם תסריטים בעייתיים אפשריים, בכל מיני נושאים, ובדרך זו ממגנטים אל חייהם, באופן מדויק, את כל אלה. שהרי מה שאנו מתמקדים בו ונותנים לו "חיים" במחשבותינו ובעוצמת רגשותינו (גם אם אנו מתנגדים לו ולא רוצים אותו) מגיע אלינו בטיל! (כפי שכתבתי גם אני חוטאת בכל אלה…ולפליאתי היום יותר מאי פעם. מוזר לגמרי! או שלא). כלומר, כשאנו חיים בתדר של פחד ומשדרים לעולם, מהמשדר הפרטי שלנו, גלים של דאגה וחרדה… אלה תהיינה בדיוק החוויות אותן נמשוך לחיינו ואלה יהיו בדיוק האנשים שנמגנט לתוכם. כאלו שישקפו ויאשרו לנו בדיוק את זה. זוכרים את איוב??? הוא כבר מזמממן אמר את המשפט האלמותי "אשר יגורתי בא לי"!

 

 

וזה לא שהוא לא נזהר מלכתחילה מהצרות שנפלו עליו. להיפך! מכיוון שהוא כל כך חשש מהרעות הללו הוא הכין את כל האמצעים הנדרשים על מנת להישמר מהן ולמרות זאת הן הגיעו איליו ופגעו בו. בשלב מאוחר יותר, הוא השכיל להבין שכל זה קרה לו דווקא משום שהוא כל כך פחד מפגיעות והתמקד בפחדיו. הוא קלט את החוק היקומי לפיו "דומה מושך דומה" ואת ההבנה שכל אנרגיה שאנו מתמקדים בה מתעצמת ופורצת כאש בשדה קוצים. אנרגיה היא אנרגיה וזה לא מעניין אותה אם אנחנו חושבים "חיובי" או "שלילי"…כשהיא מתעצמת ומגיעה למסה קריטית היא פשוט מגשימה את עצמה.

במילים אחרות, ניתן לומר שהרבה אנשים עסוקים כל כך בלפחד ולדאוג עד שהם בונים את המציאות שלהם, מתוך הפחדים הללו, ולעיתים קרובות באמת גורמים להם להתממש. בדרך הזו הם מכשילים את עצמם, פעם אחר פעם, ומנוהלים ע"י הפחדים שמשתקים ומעכבים אותם ומונעים מהם להגשים ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהם בחיים הללו. והיה כבר מי שאמר ש"לדאוג זה ממש כמו להתפלל למה שאתה לא רוצה שיקרה".

מהו מסר הארנב בזמן הזה ובכלל?

אז בקיצור אם הארנב כזה פחדן מטורף בואו נראה מהו המסר שבפיו אלינו היום ובכלל? ונבין למה הוא קפץ לי מול העיניים דווקא בזמן הזה?

אז ראשית הוא קפץ לי בפרצוף כי הבנתי לפני מספר ימים שאני מתה מפחד! מהמון דברים! ושאני חייבת לפרוק את כל הפחד הזה כי רובו אינו מציאותי והוא פשוט אנרגיה שעושה שמות בגופי ובנשמתי.

ומעבר לזה שהבנתי! חוויתי תסכול נוראי על זה שאני כל כך פוחדת. על כך שזה כל כך לא תואם לתדמית שלי בעיני עצמי ובטח שלא בעיני הציבור. כעסתי על עצמי ותהיתי איפה הייתי כל השנים הללו שעשיתי עבודת מודעות והיה נדמה לי שהתקדמתי? האם הכל היה לשווא?

אז ברור שלא! כי אחרת לא היינו במעמד הזה היום…ולא היינו מדברים על הדברים. רואים אותם ומתחילים להבינם. אבל ברור גם שהדרכים שלי להתמודד עם הפחדים ש"התחבאו" להם, אי שם בתת המודע שלי, והתעצמו בזמן האחרון עד כדי התפוצצות צריכות להשתדרג ולהשתנות.

ולכן בחרתי לתת מקום לארנב הזה שהתגלה מולי (ותודה לך הילה אלקיים רוטשילד ששאלת. לא מכירה אותך אישית אבל עשית מצווה!) על מנת לתת לי ולכולנו את ההזדמנות להתבונן, בנושא הפחד בחיינו, ולהכיר את דרכי ההתמודדות איתו.

 

 

אז הארנב כאמור למוד ניסיון, בנושא הזה, ובא כדי להזכיר לנו, קודם כל, שלרוב הפחדים והדאגות שלנו אין אחיזה של ממש במציאות!!! וגם אם כן, הרי שהם צמחו מעל ומעבר לכל פרופורציה הגיונית.

בנוסף, הוא בא כדי לחדד את ההבנה ואת המודעות שלנו לעובדה שאנו (ורק אנו) הם אלה אשר יוצרים את הפחדים של עצמנו ולכן יש בידינו גם את המפתח להתגבר עליהם ולשחררם….כלומר, ליצור מציאות אחרת אלטרנטיבית מאוזנת יותר.

"עליכם להבין", מסביר הארנב, "שהפחד הוא בסה"כ אנרגיה! נכון… אולי אנרגיה שעושה, לעתים קרובות, הרבה רעש וצלצולים אבל באופן מעשי אינה יכולה להזיק לכם באמת אם תקפידו לא להתערבב איתה ולא לתת לה יותר מידי מקום ומיקוד. כי מה שמתמקדים בו מתעצם. אני מציע לכם/ן להתבונן ולראות את התמונה בכללותה ולזכור ש"שד הפחד" הוא דבר אנושי לחלוטין (זוהי לא רק פריבילגיה של ארנבים). הוא חלק מהחיים ונמצא, מן הסתם, בדרך לכל פסגה!" מפליג הארנב בדבריו… "שהרי אם הוא לא היה שם הייתם כבר כולכם בהגשמה מלאה של הפוטנציאל שלכם. אבל מה? חלק מדרככם, כאן על פני האדמה, היא להתמודד עם אתגרים על מנת להגיע לחיי להגשמה, מתוך בחירה ואהבה, וחלק מהאתגרים מקפלים בתוכם פחד איתו עליכם להתמודד כמו "גיבורים" אמיתיים. כי גיבור שלא מתגבר על האויבים שבתוכו – פחד, חרדה, דאגה, ספקות – אינו יכול לממש את מושא אהבתו מאחר והם שולטים בו. כלומר, כאשר יש פחד אין מקום לאהבה משום שפחד ואהבה אינם יכולים לדור בכפיפה אחת…זהו דבר והיפוכו." מסכם הארנב.

אז… מה עושים עם כל הפחד הזה?

כן…איך בכל זאת מתמודדים עם הפחד? מה עושים? אתם בטח רוצים לדעת.

בהקשר הזה יש לארנב כמה הצעות ותובנות פרקטיות עבורנו. אמנם על קצה המזלג שכן, שהיריעה כאן קצרה מלהכיל דיון רחב ומעמיק בסוגיה מהותית זו, אבל עדין הצעות בעלות ערך רב.

ראשית, הוא מציע… "כאשר עולה בכם הפחד והופך לבעל נוכחות מציקה – שיכולה להתבטא בצורת מחשבות טורדניות, רגשות עוצמתיים ובהרבה מקרים גם בתופעות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, לחץ דם גבוה, יובש בפה, קושי לישון ולנשום, מחנק בגרון, הזעה מוגברת ומתח עצום בכל הגוף ועוד – לא מתעלמים ממנו! בדיוק להיפך! עומדים מולו ועוברים דרכו. במילים אחרות, מתבוננים בו, מרגישים אותו עד הסוף, מעבדים אותו ואז משחררים אותו באופן מודע. למעשה ברגע שעושים את כל אלה הוא מתפוגג מעצמו. פשוט נעלם.

בכל אופן, התעלמות לא באה בחשבון! ולמה? כי כשלא מתמודדים עם פחד, מתעלמים ממנו ומדחיקים אותו הוא לא באמת נעלם! נהפוך הוא! הוא נשאר נוכח! משפיע על כל ההוויה שלנו, מפריע לנו להתקדם, לעבר הבחירות שלנו, ואף עלול לשתק אותנו לגמרי ולהניא אותנו מהגשמה ומהמימוש של צו נשמתנו. הפחד הוא מעטה כה גדול שעוצר, פשוטו כמשמעו, אנשים (וארנבים) במקומם וגורם להם לעשות דברים שהם לא היו עושים באופן רגיל".

 

 

 

אני יודעת… עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם , תוך כדי קריאת שורות אלה, שלהתבונן בפחד ואח"כ לשחרר אותו זה בכלל לא פשוט… ושואלים את עצמכם "איך בכלל עושים את זה"? "איך משחררים פחד"?

אז אני רוצה להפנות אתכם למה שהארנב אמר כבר קודם – שהפחד הוא רק אנרגיה! וזה כל מה שהוא! ואנרגיה היא לא "חיובית" או "שלילית"! היא מהות ניטרלית! שאפשר להתמיר ולמנף אותה לאן שרק רוצים. לכל אפיק. ממש כחומר ביד היוצר! כלומר, ניתן לשחרר פחדים ע"י שינוי בתפישה! ע"י ההבנה שניתן להתמיר אותם מכוח הורס ותוקע לכוח בונה ומקדם! ויפה שעה אחת קודם! (אל תחכו כמו שקרה לי הפעם, בפעם הראשונה בחיי, שהגעתי לאי ספיקה של פחדים ואז היה לי הרבה יותר קשה לנקוט בעצות הללו של הארנב). למשל, אפשר להתמיר אנרגיה שלילית לחיובית ואפשר גם להפוך כל פחד לדחף! לכוח, לתנועה, לעוצמה חיובית אשר ממגנטת אהבה ושפע.

ואם באמת נאפשר לעצמינו לנוע באומץ, אל תוך הפחד, נגלה שאין שום דבר שיש לפחד מפניו מלבד הפחד עצמו! זוהי רק אנרגיה שנגישה לנו לצרכי התפתחות, אם אנו בוחרים להיעזר בה, ואנו יכולים להתמיר אותה ולעשות בה שימוש כאוות נפשנו… למשל להפוך אותה לשפע! או למנוע של צמיחה.

וזה בדיוק מה שארנב בא ללמד אותנו היום – לשנות את התפישה שלנו בנוגע לפחד. להתמיר גם אותה! להתבונן בפחדים שלנו, להכיר בהם ואז להפוך אותם מכוח חוסם לכוח מניע ומקדם בחיים. "זהו תהליך טבעי" אומר הארנב "שאם תאמינו בו ותאפשרו לו לקרות הוא יהפוך נגיש ואפשרי עבורכם".

 

 

למיטב ניסיונו של הארנב – עם סבלנות, עדינות והתבוננות אפשר למגר כל פחד! הרעיון הוא להבין שאנחנו יצרנו את הפחד במו מחשבותינו, להאמין שהוא סתם עושה הרבה יותר רעש, ממי שהוא באמת, ושאם נביא אותו אל אור המודעות הוא יעלם! ממש כמו הילד הקטן אשר שוכב במיטתו, בחדר חשוך, ורועד מפחד משדים ומפלצות. אבל ברגע שאמא או אבא נכנסים ומדליקים את האור הוא נוכח שהכול פרי דמיונו.

ולכן… כשיש מודעות לדבר הזה, גם אם עולים פחדים ומחסומים… ממליץ לנו הארנב לקחת נשימה עמוקה, להתבונן בהם ולא להזדהות עימם (להפריד בין הרגש שעולה למחשבה), להבין אותם, לעבור אל מעבר להם, ולתת להם ללכת אל האור.

הבריחה לא מפסיקה את הכאב, או הופכת את החושך לאור, וכך גם לא התנגדות או עימות. למעשה כל התמקדות בפחד ומלחמה איתו רק מזינה אותו ומעצימה את כוחו. כי מה שאנו מתמקדים בו מתעצם ולכן מה שאנו מתנגדים לו בכוח דווקא נדבק אלינו! ואז, בהפוך על הפוך, אנחנו הופכים בדיוק לדבר שאנו פוחדים ממנו יותר מכל.

ולכן, כשאנו מפתחים מודעות וזוכרים את העיקרון הזה – שמה שאנו מתמקדים בו גדל – אנו יכולים להפוך אותו לדרך חיים. איך? ע"י כך שאנו מסיטים את הפחדים והדאגות מהתודעה שלנו, מיד כשהם מתעוררים, ובמקומם מתמקדים ביעדים אליהם אנו רוצים להגיע, חשים אותם בעיני רוחנו ורואים את עצמינו כבר שם.

ואז…מכיוון שאנו מתמקדים במה שאנו רוצים (ולא במה שלא…) זה גם מה שיגדל ויתעצם בחיינו ואלה המקומות אליהם נגיע במהרה תוך עקיפת הפחדים ש"ממתינים" בדרך. אלה ייעלמו, בסופו של דבר, משום שלא נתנו להם מקום בדרך ולא שמנו עליהם דגש. לא התעלמנו מהם או הדחקנו אותם אלא פשוט בחרנו לשים את המיקוד שלנו במקום אחר…חיובי ומקדם הרבה יותר.

וכך… בדרך הזו אנו לומדים לברוא את המציאות שלנו מתוך מקום בריא ומדויק! בכל פעם מחדש! עד שהדבר הופך לטבע שני! לא מתמקדים יותר במה שלא רוצים להגדיל בחיים אלא רק במה שכן!!!

 

 

וכשעולה בנו פחד יותר מתוחכם אז… אומרים לו: "שמע אין לי עניין שתפריע לי עכשיו בדרך… אני יודעת שבאת רק כדי להפחיד אותי ולהסיט אותי מדרכי, ליעד שקבעתי לעצמי, ולהחזיר אותי בחזרה אל אזור הנוחות. אז …תודה רבה על השירות! אבל אני כבר לא מעוניינת! אין לי עניין בעצירות, בדריכה במקום, או ברגרסיה. אני זזה קדימה ועוף לי בבקשה מהדרך".

ברוב המקרים זה בדיוק מה שקורה! כל אנרגיה שלילית זזה הצידה, אם מבקשים ממנה בנימוס ובצורה מודעת לעשות כך, ומפנה את מקומה בתודעה שלנו למחשבה חיובית ומקדמת. ובכל פעם שנכנס בנו פחד ואנחנו קצת מתבלבלים בדרך וסוטים ממנה אין צורך להיבהל… רק לזכור שצריך לבקש מהג'י פי אס הפנימי שלנו "חישוב מסלול מחדש" ואז…להמשיך ישירות בדרך ליעד אותו קבענו לעצמינו! ממש כמו שאנחנו עושים ברכב – זה בדיוק אותו מנגנון. אין הבדל!

 

 

אז אם נסכם חברימות, ארנב בא היום כדי לעודד אותנו להיות אמיצים! להתעמת עם הפחדים שלנו ולפנותם מדרכנו… מדרך המלך שלנו להגשמה! מנתיב האור שלנו! משביל הזהב, אותו כולנו סוללים לעצמינו, לחיים מספקים שופעים בטוב, שמחה ואהבה.

כדי שזה יקרה ארנב מפציר בנו להבין שהמציאות העגומה אליה "נקלענו" היא תוצר של הפחדים שלנו ולזכור שניתן לנהל אותם במקום שהם ינהלו אותנו בעזרת חשיבה חיובית והבנה פנימית של חוקי היקום בו אנו חיים. לשם כך, עלינו להפסיק לדאוג יותר מידי בנוגע לעתיד ולנסות לשלוט בדברים שעדיין לא קיבלו צורה בעולם הפיזי כלומר במחשבות.

כן…זהו מסר מעצים מאד במיוחד כשהוא בא מפיו של מלך הפחדנים…ואפילו שלמה ארצי שלא מכיר את הארנב (ואולי כן) ממליץ בשירו "לתת ולקחת" – לא לפחד מהפחד! ולהתמקד במה שאנחנו רוצים.

 

ואם ננקוט בדרך הזו וניישם את ההבנות הללו נוכל גם לתרום לסביבה שלנו – לילדים שלנו, למשפחה, לחברים ולאהובים שלנו ע"י כך שנראה להם את הדרך. נמחיש להם, באמצעות דוגמה אישית, איך עושים זאת למען גם הם ילמדו ויסירו את מעטה הפחד מדרכם. נלמד אותם באמצעות החיים שלנו ומה שבחרנו לעשות איתם. איזו דוגמה נפלאה היא לעשות את מה שבחרנו לעשות בחיים שלנו! לברוא את הדברים שאנו משתוקקים אליהם בלבנו מבלי ליפול אל תוך המלכודות, הפחדים ומגבלות התודעה.

אז יללה חברימות בואו נתחיל מעכשיו… נתבונן לפחד שמופיע בעיניים, נתמודד איתו, נסיר אותו מדרכנו ונעוף קדימה אל האור!

שתהיה לכולנו חזרה שמחה לשגרה! (סוף סוף…)

ואם תחליטו להעמיק ולהבין את הפחדים המנהלים אתכם, ומפריעים לכם בהגשמתכם, לשחרר אותם בקלות ובפשטות ולחזק את נקודות העוצמה שלכם/ן. אשמח לעזור.  מוזמנימות באהבה…

 

picmonkey-image

צילום וקולאז – אביטל אנגל

 

שלכם,

מיכל

 

תמונות

התמונות בפוסט לקוחות מאתר Unsplash ומאתר lifeofpix.com -מאגרי תמונות חינמיים ללא כל מגבלות הקשורות לזכויות.

התמונה של איוב – מתוך ויקיפדיה

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

2 תגובות

  • Ohad הגיב:

    בוקר טוב למיכל,

    הרבה טוב עושה לקרוא
    אותך בבוקר.

    הנושא רחב ועמוק
    והינה את תורמת ומוסיפה עוד נידבך להבנתו.

    תוספת קטנטונת ברשותך,
    הפחד הוא בלתי קיים …(כן כן אני מבין שזה קצת מוזר)
    קיומו בעתיד.
    קיום האדם הוא לתמיד בהווה.
    התפיסה היא שהאדם
    נוטל דבר שעדיין לא קיים
    ונותן לו חיים בהווה
    וכך מעיק על חייו בדרגות שונות.

    מיכל,
    תודה שתמיד כאן.

    ליום מחויך באור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.