מלכות לנצח!

היי אהובים ואהובות,

רוצה לספר לכם היום סיפור על מלכות.

מסקרן אותי לדעת איזו אסוציאציה ראשונה עולה לכם עכשיו בראש? כשאתם פוגשים את המילה הזו?

מלכות? מלכה?

אשמח אם תכתבו לי למטה בתגובות…אבל לפני כן אספר לכם מהי בשבילי?

 

אז…אני אוהבת מאד לארח! ממש! וכבר המון זמן מקנן בי מין חשק שכזה לערוך משתה!

כן.. משתה למלכות כמוני. ארוחת בוקר מפוארת ומלכותית כזו.

(בסוגריים אומר שנולדתי מלכה! קודם כל בחרתי להפציע לעולם במזל של לביאה – מלכת החיות! – וזה בהחלט ניכר בכל נים ונים בי. וגם…אמא שלי תמיד נהגה לומר שיש לי דם כחול ושהייתי צריכה בכלל להיוולד בשוויץ 🙂 הממוזגת והאריסטוקרטית ולא כאן בלבנט. תמיד הרגשתי מלכה! אבל כל זה כבר חומר לפוסט אחר שיגיע בהמשך. מבטיחה!).

אז… קניתי לעצמי, במהלך הזמן, צלחות עם כתרים, סכום מוזהב, מפיות כסופות ועוד ועוד דברים עם מוטיבים של מלכות… והשתעשעתי לי ברעיון.

 

 

השתעשעתי והשתעשעתי עד שפגשתי בדרך אישה אחת יקרה שקוראים לה  קרן כהן שהפכה באחת גם לחברה.

ואיך פגשתי אותה?

בקייץ שעבר הוזמנתי אל קרן הביתה לארוחת בוקר, של יום שישי, עם עוד כמה נשים שאת רובן לא הכרתי.

המזמינה היתה חברה משותפת ויקרה של שתינו, מלכה בפני עצמה,  יונית צוק הבלוגריסטית.

 

המפגש אצל קרן בבית

 

ההזמנה של יונית היתה במסגרת מיזם מקסים שקרן יצרה וקראה לו "פותחות שולחן".

ומה היא עושה במיזם הזה?

מזמינה יחד עם עוד חברה שלה (בכל פעם היא בוחרת מישהי אחרת) חבורת נשים איכותיות לארוחת שישי בבוקר סביב שולחן האוכל.

כל אחת משתי החברות מזמינה עוד כמה חברות שלה וכך נבנה לו השולחן מבלי שהנשים תכרנה האחת את השנייה מראש.

כולן מביאות משהו טעים לאכול…ואת השאר מכינה המארחת כולל הפתעות למשתתפות :-).

 

 

המפגש אצל קרן בבית

 

אז…הרעיון הזה מצא חן בעיני מאד…וכשנפגשתי עם קרן שוב הצעתי לה שהפעם נעשה את זה כאן בחיפה!

וקרן, שהתאהבה בבית שלי, ממבט ראשון, שמחה מאד על היזמה… וכך יצאנו לדרך.

אני הזמנתי כמה חברות שלי, והיא כמה חברות שלה, וכך נפתח לו עוד שולחן אצלי בבית.

 

ערוגת הפרחים שלנו

 

כבר כשהתחלנו לחשוב על הנושא, של אותו הבוקר, החלטתי שאני פותחת שולחן של מלכות!

היה ברור לא?

סוף סוף היתה לי הזדמנות חגיגית במיוחד לעוף, עם עוד כמה נשים איכותיות, על תדר מלכות שאני כה מחוברת איליו.

סגרנו שזו הפתעה ולא מגלים למוזמנות מראש! (אבל אני עמדתי בזה רק באופן חלקי…תיכף תשמעו…).

 

 

 

מי שמכיר אותי כבר יודע …שכשאני עושה משהו אז אני עושה אותו יסודי! עד הסוף! ומכל הלב!

ולכן, ההכנות למפגש החלו חודש מראש…היה צריך להכין הפתעות לבנות 🙂

מכיוון שזה היה ממש לפני פורים נכנסתי יום אחד לחנות שמוכרת אביזרים לתחפושות והתחלתי להתפרע 🙂

קניתי כתרים מפוארים, מכל הסוגים, הצבעים והמינים, שרביטים, מפיות תואמות ועוד ועוד….

 

 

חזרתי עם כל השלל הביתה, שלחתי לקרן תמונות…ועשיתי לעצמי סיכום ביניים.

אז כתר מפואר, משובץ באבנים טובות, ושרביט כבר חיכו לכל משתתפת….אבל עדיין היה חסר לי משהו…עוד מזכרת ייחודית לבוקר הזה.

וכשאני צריכה משהו מיוחד ויצירתי יש לי כתובת נפלאה – חברה יקרה נוספת שלי תמרי ליבס. הייתי חייבת לשתף אותה בסוד!

ותמרי, כמו שרק היא יודעת, הציעה שנכין לבנות, חולצות בצבע ורוד פוקסייה, שעליהן כתוב: Dancing Queen ממש כמו בשיר המפורסם, של להקת Abba מהסרט Mamma Mia, שהיא נזכרה בו ב"מקרה" יום קודם.

ואני…התלהבתי מאד מהרעיון … כי תמרי התפרצה לדלת פתוחה, וקלעה בול בפוני לאחד מהשירים שאני הכי מחוברת אליהם, ולעובדה שכבר חשבתי על השיר הזה, בהקשר של אותו בוקר, רק שעוד לא ידעתי מה אני עומדת לעשות איתו (מנפלאות הטלפתיה).

השיר הזה מיוחד מאד בעיני ואני מתחברת לתוכן ולמשמעות שלו, למקצב ובמיוחד לביצוע המקסים והמחודש של מריל סטריפ בסרט. הוא מלווה אותי הרבה שנים ואני אוהבת מידי פעם להקשיב למילותיו כדי לשמוח ולהזכיר לעצמי, ולסובבים אותי, שהכול בידיים שלי/שלנו. כל הבחירות בחיי! ושאני מלכה אמיתית! הבוסית של חיי!

השיר הזה גם מזכיר לי שזה אף פעם לא מאוחר להפוך למלכה! או למלך! גם אם היו לך חיים מאתגרים עד נקודת הזמן הנוכחית… בין אם את או אתה בני 30, 50 או 80! לעולם לא מאוחר לעלות על כס המלכות של חיינו 🙂 ולנהל אותם באהבה, בחכמה, במודעות גבוהה וביד רמה עם השרביט ביד והכתר על הראש! זוהי הזכות שלנו ולא פחות מכך חובתנו!

וכן…כפי שכבר הבנתם/ן כל התוכן הזה מתייחס כמובן כפי שכבר הבנתם גם לאריות שבחבורה.

 

אז… אחרי שתמרי ואני סיימנו להתלהב מעצמינו ומהרעיון…לקחה על עצמה תמרי את מלאכת הביצוע! היא דאגה להכין את החולצות האלה ואף לקשור אותן בסרט ורדרד, עבור על אחת מהמשתתפות.

ביום חמישי בערב שלפני האירוע, כשערכתי את השולחן המלכותי והנחתי את התחתיות המוזהבות לצלחות, נזכרתי פתאום שיש לי בארון הכלים צלחות עם סמל מלוכה ששכחתי מהן לגמרי. ואוו איזו התלהבות זו היתה 🙂

 

בוקר מלכות 1 א

 

אז…הצלחות המלכותיות הונחו, בסדר מופתי על השולחן, ועל כל אחת מהן הונח אחר כבוד כתר ולצידו סכום מוזהב ושרביט!

בבוקר הגיעו 10 מלכות והמשתה החל!

אחרי חיבוקים והתרגשות גדולה התיישבנו מסביב לשולחן וערכנו היכרות. אחריה, כל אחת סיפרה על המלכה שבתוכה מתוך נקודת המבט שלה וחוויות חייה עד כה.

 

 

ואיך היה? אתם בטח רוצים לדעת…

אז… הבוקר הזה היה כצפוי מלכותי מאד ומוצלח באופן מיוחד! וזאת למרות שחששתי מחיצי הביקורת והציניות של חלק מחברותיי בהתייחס לשמאלציות הורודה והנוצצת. לא הייתי בטוחה שהן תתחברנה ל"משחק המלכות" דבר שהתברר בדיעבד כטעות מוחלטת! דווקא הן יותר מהשאר עפו על הכתר והשרביט שלהן ויצאו מוקסמות.

הסיפורים של כולן, על המלכה שבתוכן, היו יפהפיים ומלאי השראה. גם הסנכרון בין הסיפורים היה פשוט מפעים. כצפוי, וכפי שקורה בכל מפגש מדויק שכזה, כל אחת מהמשתתפות יכלה למצוא את עצמה ואת המלכות שבתוכה גם בחוויות ובסיפורים של האחרות. בקיצור, היתה חגיגה גדולה, שמחה ומטעינה עד מאד.

ביום שלמחרת כתבה תמרי המוכשרת את הפוסט הבא:

מלכה.
כשאני אומרת לילדים שלי שהפוסט שכתבתי יצא יפה ואני אוהבת אותו מאוד או תמונה שצילמתי מוצלחת בעיני הם אומרים לי אמא באמת…את שוויצרית. (לא נולדתי בשוויץ, ממש לא, נולדתי בתל אביב…)
הכוונה לשויצרית, אחת שאומרת על עצמה בלי להתבלבל דברים טובים.
אני מנסה להסביר להם שבשביל לכתוב פוסט טוב או להרים פרוייקט שווה, אני יושבת ימים ושבועות ולילות…ובשביל לצלם תמונה שבאמת אני שלמה איתה קדמו לה הרבה ניסיונות וריטושים וחיתוכים…וכשאני כבר אומרת על עצמי שיצא לי טוב, אז אני מרגישה הכי טוב עם עצמי לומר את זה. הם מסתכלים עליי במבט כזה חצי מבין וממשיכים בעיסוקים שלהם. אבל אני לא מוותרת ואומרת את זה גם בפעם הבאה.

מלכה, אף פעם לא חשבתי שאני מלכה. מילה שמאוד גדולה עליי בחיים הכללים שלי. מינימום חלמתי להיות פעם סינדרלה עם שמלה שווה כזאת ושיער בלונדיני חלק…ואין לי בעיה לנקות לבשל ולטפל בכולם, גם עם נעלי זכוכית…

את ד"ר מיכל אדמתי Michal Admatiהכרתי רק השנה בקבוצת הבלוגריות שלי. החיבור שנוצר ביננו באמת מיוחד במינו, אנחנו מכירות כבר שנים רבות. כך אני מרגישה. אוהבת את האישה הזאת אהבה גדולה.
אתמול הוזמנתי אליה לבוקר של מלכות. בוקר קצת אחר, שיח נשים עם אוכל טוב, שלווה ונוף מקסים של הים בחיפה מהבית הכל כך יפה שלה. תבואי היא אמרה לי יהיה כיף.

מלכות? מה אני אמורה לעשות שם? כל החודש שקדם לזה חפרתי לעצמי מה אני אגיד, על מה אדבר מה לי ולמילה הזאת מלכה? מלכות ?
אני, שכל כך אוהבת לכתוב ולדבר ולספר …מה אני אגיד?
ישבתי אתמול והקשבתי לשיח שנוצר שם סביב השולחן. נשים. אין עלינו, באמת שאין. אנחנו לגמרי מלכות. חולקות כל כך הרבה דברים משותפים. רק מלכה אמיתית (לא זאת מהאגדות) יכולה להכיל את כל השינויים שאנחנו עוברת אפילו ביום אחד, בחיים שלמים. מאישה, לאשת עסקים, למאהבת, לילדה, לאמא, לחברה…קשיים אחרים, שמחות אחרות. התמודדויות אחרות.אבל בסוף הכל כל כך דומה. כל כך משותף.

גם תורי הגיע בשיח הזה וכשהוא הגיע הכל יצא…והלב נפתח ושיתף והכיל… והבנתי לגמרי שאני מלכה. מלכה של עצמי קודם כל. הכי מלכה שיש. 

כולנו מלכות. אם נקום כל בוקר ונרגיש ככה ונרשה לעצמנו, הרבה מהדברים גם ביום יום יראו לנו אחרת. ירגישו לנו אחרת. וגם מלכות טועות לפעמים 🙂 הן רק בנות אדם בסופו של יום.

כמה תמונות מהבוקר המקסים הזה, שישאר לי כמזכרת ענקית. תמונות של השראה שצילמתי בבית המקסים של מיכל…

 

בוקר של מלכות 1 אפריל 2016

 

מקדישה את הפוסט הזה לכל הנשים המופלאות ומעוררות ההשראה שהיו איתי בבוקר הזה… Idit Tamir, Einat Katzav Dorit Bar LevMaya Sagiv SalomonGalia Eichen Alona Bustan Opher Yifat Belford

תודה מיכלי על הארוח המושלם והאנרגיות שלך ולך קרן המקסימה על הרעיון הזה של שיח וחיבור בין נשים. מה צריך יותר.?

 

*******************************

אז… הבוקר הזה היה באמת כייף גדול ופתח לי את התיאבון לעוד מפגשים ונושאים אחרים הקשורים בערך "מלכות"…אבל בעיני זה היה עדיין בוקר חד פעמי! שעמד בפני עצמו. לא חשבתי מעבר איליו עד שהחברות שאלו בסופו: אז.. מתי הפעם הבאה שנפגשות? והאם יש המשך?

זה התחדד עוד יותר כאשר התחלתי לקבל תגובות בעקבות התמונות שהעלינו לפייסבוק. מה זה תגובות? ים של פניות! מעוד המון מלכות ששאלו אותי למה הן לא הוזמנו? והשביעו אותי שבפעם הבאה הן בפנים!

אז כן… יש כבר וייטיניג ליסט ואני עוד שוקלת מה לעשות איתה… ובכלל עם כל הנושא הזה של "מלכות" שאני מחוברת איליו מהמון כיוונים. ובאופן הכי מעשי, הוא קשור קשר הדוק לעבודתי בליווי א-נשים כאשר הם מתעוררים אל המלכות הזו שבתוכם ומעוניינים לחוות ולממש אותה.

אז…אשמח לשמוע מכם רעיונות…

וגם…אשמח אם תשתפו אותי ואת הקוראימות "מהי מלכות עבורכם/ן"? ואיך אתם מתחברימות למלכות הזו שפועמת בתוככם/ן?

וכמובן כל מי שמשתוקקת כבר לעורר או להעצים את המלכה אשר פועמת בתוכה, להכיר את הפוטנציאל האינסופי של מלכות חייה, לדייק ולממש אותו! מוזמנת ליצור איתי קשר ואשמח ללוות אותה בדרך המופלאה והמרגשת הזו!

גם מלכים מוזמנים!

  להשתמע

שלכם באהבה

מיכל

 

תגובות

תגובות

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *