חיוכים

שיהיה לך סתיו שמח!

היום פגשתי חבר ותיק וקרוב…
לא נפגשנו הרבה זמן…
הוא בירושלים, אני בחיפה…

והייתה שיחה מעניינת
אחרת, עמוקה,
על מהות החיים
עדכונים הדדיים על ההתקדמות
ועל הצמיחה הפנימית והחיצונית
של כל אחד מאיתנו
בדרכו הוא…

ולפני שנפרדנו
הוא אמר לי בשיא הרצינות
מיכל אני רוצה לברך אותך!

עיניי הביעו סימני שאלה…
והוא אמר:
אני מאחל לך שיהיה לך סתיו שמח!
עם הרבה התחדשות…

ואני הייתי מופתעת ואמרתי:
איזו ברכה יפה…ונעימה…

וחשבתי לעצמי…
שאיך בעצם הכול בראש שלנו…
ומסתבר שוב …
שהכול זה עניין הרגלים, תרבות,
מערכות של אמונה והגדרות מקובעות…
איך רוב האנשים מתחברים לסתיו
כתקופה אפורה,
נוגה..
עצובה משהו…
כזמן של התכנסות פנימה,
עד האביב הבא…

נכון שיש גם כאלה שרואים בו בסתיו
זמן עם נימה רומנטית ונעימה,
בה מלטפות רוחות ערב קרירות
את הפנים ואת הנשמה
זמן בו העלים נושרים
והעצים נותרים עירומים…

אבל מה?
מי חשב על זה שסתיו
יכול להיות גם שמח?
וגם נעים?
וגם נחמד?
וגם מחויך?
ובעיקר מי חשב שסתיו יכול להיות זמן להתחדשות ?

בקיצור,
מצאה חן בעיני הברכה הזו
כי היא משקפת בדיוק את כל מה שאני מאמינה בו…
שכל מחשבה ותחושה היא עניין של בחירה…
והכול תלוי בנקודת המבט של המתבונן/ת
וב – "state of mind " שלו ו/או שלה…

ואני רוצה לחלוק איתכם
ולהעביר אליכם גם את הברכה היפה הזו…

אז……
חברים יקרים שלי,

שיהיה לכם סתיו שמח!

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *