האגוזים המובחרים של חיי!

היי יקרים,
זהו פוסט למיטיבי לכת בשבילי החיים ולכאלה ששואפים להיות כאלה…

 

מוכנות

פעם …לפני 10 שנים, מאז שהתחלתי לכתוב ברשת, היה לי מין מנהג כזה לכתוב לעצמי סיכומים לקראת ימי הולדת במיוחד עגולים.

טוב זה לא כזה גליק גדול. ת'כלס מלא אנשים כותבים לעצמם סיכומים כאלה. ולפעמים זה נראה לי קצת שגור וחוזר על עצמו ויחד עם זאת אני כ"כ מבינה את הצורך הזה, מכבדת אותו ויודעת, בכל יום הולדת מחדש, כמה הוא סמלי וחשוב להמשך הדרך המודעת שלנו.

אז כבר כמה שנים לא כתבתי לעצמי אחד כזה…והנה היום במקלחת אחרי שנה שלימה או יותר של יובש כתיבתי….התחילו להגיע אלי כל מיני ליטופים יפים כאלה מהנשמה שקוראים לי בעדינות להקשיב להם. והם מספרים לי, או יותר נכון מזכירים לי, שיש דברים שמבקשים עוד להתגלות בשבילי ובשביל המון אנשים שם בחוץ ושהנה עוד שניה ט"ו באב יום הולדתי העברי ומיד אחריו הלועזי ושכן….לנשמה שלי בא לחגוג 😊 והיא קצת רוצה להשתחרר כבר מכל המטלות וה"צָרִיכִים", של השנתיים האחרונות, ובא לה לכתוב את עצמה לדעת כמו שרק היא יודעת הכי טוב שיש! אז מי אני שאגיד לה לא? כמה חיכיתי כבר לרגע הזה…

באותה מקלחת הבוקר החלטנו – הנשמה שלי ואני – שאנחנו הולכות לדבר על נושא שמעסיק כמובן אותי ועוד המון אנשים – ולא אטעה אם אומר בזהירות שאולי אפילו כמעט את כולם – והוא הנושא של בחירת האגוזים המובחרים של חיינו – אגוזי הזהב שהם הדלק, המנוע, הלב, הנשמה של העשייה, ההוויה והנוכחות שלנו כאן.

וברור שהמינוח "אגוזים מובחרים" (ואני רואה בעיני רוחי ממש אגוזים משובחים ומושלמים מזהב!) בא מהמקור שאני כ"כ מחוברת איליו, ומהחיה שנמצאת אצלי במקום הראשון במפת חיות הטוטם האינדיאנית שלי, הסנאי.

אז בואו לא נכביר מילים….מזמינה אתכם יחד איתי לחקור ולבחור את האגוזים המובחרים של חיינו – חייכם וחיי! וברקע להקשיב לשיר הזה.

 

 

מיהו הסנאי האינדיאני ומה הוא עושה אצלי במקום הראשון במפה?

הסנאי קטן, מהיר ועצבני. מתזז ממקום למקום בחוסר שקט. יכול להיעלם כהרף עין ולכן מצליח להתמודד עם טורפים רבים. מדובר בחיה משובחת ומיוחדת בפני עצמה עם עקרונות חיים שאני מתחברת אליהם במיוחד. למה הכוונה?

הסנאי בטבע הוא החיה הכי מתוכננת שיש. אוהב להתכונן לקראת מה שיגיע ובמיוחד לימי סגריר בהם קר, היער בשלכת ואי אפשר למצוא מזון. מכיוון שכך, המומחיות שלו היא איסוף והצטיידות! הוא אוסף את האגוזים שלו ב"ימי שלום", כשהיער פורח ועצי האגוזים מלבלבים ועמוסים בפרי, ומכין לעצמו מאגר מסודר לחורף. אבל מה? זה לא הכל! יש לו סטייל! הוא בשום פנים ואופן לא אוסף מכל הבא ליד. נהפוך הוא! הוא טיפוס בררן ופדנט וממיין ובודק כל אגוז בקפידה לפני שהוא מכניס אותו לסל המשאבים שלו. בוחר רק את האגוזים והזרעים המשובחים והמובחרים ביער – את הקרם דה לה קרם. ויותר מכך, הוא לוקח לעצמו רק כמה שהוא צריך! בדיוק! לא פחות מידי וגם לא יותר מידי. מדויק. לעולם לא יאגור מעבר למה שהוא זקוק לו.

 

מה הסנאי בא ללמד?

סגולתו המופלאה של הסנאי היא, כפי שכבר הבנתם, המיומנות והאיכות של איסוף המובחר ביותר ושימור אנרגיה. היא באה ללמד אותנו, מעוד זווית, את אמנות ניהול האנרגיה שלנו. כי מה בעצם הסנאי עושה כמנהל אנרגיה?

הוא למעשה אוגר ושומר אנרגיה לזמן בו יזדקק לה והיא תהיה אולי פחות זמינה לו מסיבות שונות. במילים אחרות, הוא מלמד אותנו לתכנן את הצעדים הבאים שלנו, לנהל סיכונים, לקחת בחשבון את העתיד לבוא ולהיות מוכנים לבאות. לחסוך אנרגיה לזמנים בהם יש סיכון שהשפע החיצוני יהיה לנו פחות נגיש, גם אם הזמנים האלה לא יגיעו לעולם. האנרגיה הזו היא חומרית בעיקר אבל לא רק.

בעולם התזזיתי בו אנו חיים הכול מתרחש במהירות ולעתים קרובות השינויים שנופלים עלינו שלא מרצוננו הינם קיצוניים מאד. לכן, נכון יהיה ללמוד מהסנאי להתכונן לבאות, בדרכים שונות, ולזכור לא להקריב לעולם – כמות על חשבון איכות – אלא להיפך, להיות מדויקים, לא לאגור את מה שלא צריך או שלא מתאים לנו או שלא ברמה מספיק טובה. לאסוף ולשמר רק את מה שכן, את מה שהכי הכי עבורנו – רק את אגוזי הזהב המובחרים שישמשו אותנו לצעדים הבאים שבחרנו באופן מודע לחיינו.

 

 

 

על פי תורת הסנאי, מלאכת האגירה אמורה להיות מאוזנת – לא צריך להגזים או להיות אובססיביים בנוגע לשום איסוף. להיפך, עלינו ליצור הכול באהבה, ברוגע ובמחשבה תחילה תוך הבנת תמונת חיינו העתידית.

 

ולמה אני כותבת על הסנאי דווקא עכשיו לקראת היומולדת הנוכחי?

כי מגיע שלב בחיים בו מבינים פתאום את הנזילות המטורפת שלהם. לפעמים זה הגיל שמתקתק בראש ולפעמים זה חברים בני גילנו או צעירים יותר ש"עוזבים" את העולם מוקדם מידי ללא כל התראה מוקדמת. הרוחניים ביננו יאמרו שאין כזה דבר "מוקדם מידי" ושלכל אדם יש את הזמן שלו לבוא וללכת ועדיין….זה מעסיק מאד את כולנו. אנחנו מדברים על כך המון, זורקים לאוויר פתגמים ומשפטי מפתח בנושא (כמו ה"חיים קצרים", "חיים רק פעם אחת" וכו'), הולכים לסדנאות למודעות עצמית, קוראים ספרי התפתחות כמו למשל "כוחו של הרגע הזה" או "ספר המתים והחיים הטיבטי" ועוד, ועוד.

 

 

בנוסף, ומעבר לכך, לכל מי שעובד במקצועות האימון והטיפול יש גם כלים מסוגים שונים כדי להתמודד עם הנושאים הללו  – של לחיות את החיים כאן ועכשיו ולהגשים את מה שהנשמה מבקשת כבר עכשיו. אבל, אני יכולה לומר לכם מניסיון אישי של אחת שעוסקת בתחום, וחוקרת אותו כבר שנים, שעד לפני כמה שבועות, למרות כל הידע הרב, זה לא באמת חלחל אלי פנימה. ולכן, לפני כמה חודשים כשחברה, שהיא מטפלת מעולה, אמרה לי: "לכי לרקוד, סעי לחו"ל, תעשי ככה וככה. בקיצור, תחיי את החיים כאילו זו השנה האחרונה שלך" חטפתי עליה עצבים. אמרתי לעצמי: "מה זה השטויות האלה? כולנו מכירים את הכלים האלה של לדמיין שנותרו לי עוד כך וכך חודשים/שנים לחיות אבל הם לא באמת מובילים לשום מקום אלא סתם מלחיצים ומשתקים".

אבל…לאחרונה, משהו קרה לי! קמתי בוקר אחד עם ההבנה שתאורטית מחר בבוקר אני יכולה כבר לא להיות כאן. וההבנה הזו לא באה לי סתם משום מקום. מצד אחד, אני מסתכלת מסביב ורואה חברים וחברות בטווח הגילאים שלי וגם כאלה שפחות שפשוט "עוזבים"…נקטלים כמו זבובים. ואני חושבת לעצמי: מה זה הדבר הזה? מצד שני, אני עסוקה מבחינה מקצועית כבר כמה שנים בפעילות של עמותה העוסקת בהתארכות תוחלת החיים בהשלכותיה על תחומי חיינו השונים (עבודה, משפחה, זוגיות, פנאי, בריאות ועוד…) ובשנים הרבות הנוספות שתהליך זה פותח לאנושות בהשוואה למה שהיה בעבר (אכתוב על זה בהזדמנות פוסט נפרד כי זה מרתק).

 

 

כך או כך, שני הכיוונים הללו של אותו הנושא (חידלון או צמיחה והתפתחות) הביאו אותי לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה מהזמן שנותר לי כאן על פני האדמה? מה ארגיש ואחשוב אם עוד שנה נניח אהיה בנקודת היציאה מהעולם הזה ואסתכל אחורה על חיי ואשאל את עצמי: מה היית יכולה ליצור ולא יצרת? על מה את מצטערת שחלמת ולא מימשת? או לחילופין אשאר כאן עוד הרבה שנים ו"אבזבז" את הזמן על להילחם בלהדוף את מה שאני לא רוצה ולהתמודד עם העומסים והתובענות של העולם המהיר ווהתובעני סביבי במקום לייצר את מה שאני כן רוצה בצורה יותר "יעילה".

הכי מפחיד אותי לעזוב את העולם הזה עם תחושת החמצה! ובמיוחד לאור המקצוע שלי (שהוא ללמד אנשים להגשים את מלוא הפוטנציאל שלהם) ולאור הפאשן המטורף שלי לחקור את החיים ומשמעותם מגיל ממש צעיר. אז…החלטתי לעצור, ולעשות לעצמי את החשבון שלי, ומצאתי עוד כמה אגוזים מובחרים מזהב שעדיין לא הצלחתי לאסוף, בסיבוב הזה, ואני ממש רוצה! וזה הביא אותי לסנאי שלי שממוקם אצלי במקום הראשון במפת חיות הטוטם.

 

 

ומה זה אומר להיות במיקום הראשון במפת חיות הטוטם?

המיקום הראשון יודע לספר איך אנחנו מתחילים כל תהליך ומערכת יחסים בחיינו. הוא עונה על השאלה: איך מיכל מתחילה? איך מיכל זורחת, כמו השמש, בכל דבר וענין בחייה? ואני כבר יודעת שאני סנאית, בכל התחלה, ושאני נוטה תמיד! באופן הכי טבעי שיש, למיין ולבחור את האגוזים הכי מובחרים בעיר בכל נושא. וגם אני יודעת היטב לתכנן !ולחסוך לימים רחוקים יותר. כן… אני סנאית טיפוסית למדי.

 

מהו מסר הסנאי בזמן הזה?

סנאי בא אלי היום ודרכי לכולכם ראשית, כדי להזכיר לנו שאנחנו חיים בעולם תזזיתי ומהיר ממש כמוהו…וששווה להיות ערוכים לשינויים שקורים כל הזמן וזה אפילו מאסט . ומכיוון שכך, הוא מציע לנו לבנות את עצמינו קדימה ולתכנן היטב את צעדינו הבאים. זה יכול להיות לדעתו תכנון לכל תקופת החיים כאן על פני האדמה משהו כמו "תכנית אב" בסיסית – סוג של חזון גזור ליעדים) או רק לחלקים ממנה. "אפילו תכנית לשנה – חמש השנים הקרובות זה טוב" הוא אומר לנו…"העיקר שתהיה לכם דרך שתדעו שהיא שלכם. נכון שתמיד יהיו בלת"מים, שינויים בתכניות ופניות חדות אבל כל אחד צריך שתהיה לו תכנית אב! שמבוססת על החזון שלו שממנה הוא יכול לצאת ואליה הוא תמיד יכול לחזור. כזו שתיתן לו בטחון ו"אדמה" לצעוד ולפעול עליה ומשמעות לצקת לתוכה."

 

 

שנית, הסנאי הגיע כדי לעשות לנו הצגת תכלית! ולהדגים לנו איך ממיינים ובוחרים את האגוזים הכי שווים ביער? איך לוקחים רק מה שצריך ולא אוגרים יותר מידי (כי אנרגיה עודפת ומיותרת סתם מכבידה עלינו מעכבת אותנו בהמשך דרכינו ויוצרת תקיעויות), וגם לא פחות מידי (כדי שלא יחסר) אלא ב-ד-י-ו-ק!!! בהקשר הזה הוא מזמין אותנו להתבונן על חיינו ועל ההיבטים השונים בהם, למיין אותם ולבדוק מה מתוך מה שאגרנו אנחנו צריכים ומה כבר לא משמש אותנו וניתן לשחרר.

הוא אומר לנו שאם צברנו יותר מידי דברים שכבר לא נותנים לנו ערך, כמו חפצים, אוספים, מקומות עבודה, מערכות אמונה, עומסים רגשיים, דפוסי חשיבה, ספקות, שיפוטים, פחדים, תחושת קורבנות עצמית, או מערכות יחסים, אז הגיע הזמן לשחרר אותם. "לא צריך לאסוף יותר מידי, מכל הבא ליד בלי הבחנה, ולפחד מהעתיד לבוא ומחוסר הוודאות משום שהפחד הזה לא שייך למחלקת הסנאים. הוא בכלל של חיה מסיפור אחר – הארנב הפחדן" אומר לנו הסנאי. "זכרו שסנאי לא מאוזן הוא אספן כפייתי ופחדן ולכן, אם כבר בא לכם להתחבר לחיה אחרת בהקשר הזה" הוא מוסיף "אז אני ממליץ לכם על הבופאלו! שמזמן שפע לעתיד שלו ויודע שתמיד יהיה לו שפע אשר ימלא את כל צרכיו. ולכן, אם כבר לאסוף ולאגור אז תאספו רק דברים חיוביים כמו אופטימיות, שמחה, אמונה בטוב, משאבים כלכליים והמון חברים טובים והקפידו על ניהול מחושב ומדויק של משק האנרגיה שלכם.

 

 

בנוסף, אומר לנו הסנאי: " בעולם המוטרף של היום אף סנאי ואף אדם אינו יודע מה יקרה מחר ולכן, אני מציע לכם למצוא מקום מוגן בו תוכלו להניח ולאחסן את כל אשר צברתם עד כה. אם מדובר בחפצים או כסף אז אחסנו אותם בבית משלכם או בחשבון פנסיה או ני"ע בבנק כדי שיהיה לכם לעת זקנה כלומר, בנו מאגר לשימור ערך הכסף שלכם בצורה שתשמור על ערכו. ואם זה רוחני שמרו את האנרגיה הזו בלב ובנשמה. ככל שתהיו מנהלים טובים של יותר של האנרגיה האישית שלכם כך תרגישו קלים נכונים בטוחים ותוכלו להגשים בקלות את כל מה שעולה על דעתכם. "יחד עם זאת" מדגיש הסנאי, "אתם לא צריכים להיות בלחץ מהעתיד ומוזמנים להאמין שתמיד יהיה טוב אך במקביל עליכם לתת מקום גם לנושא הזה של הערכות לקראת העתיד. תביטו בי…אני תמיד מוכן!!!".

 

 

ככה גם אני פועלת כל חיי מהיום בו הייתי צעירה מאד וזה לא פלא כי יש לי סנאי במקום הראשון במפה! זה נותן בטחון ומרגיע לדעת שאם אתקל בבעיות בעתיד יש לי תכנית מגירה כי חשבתי על הדברים מראש והכנתי עתודות ודרכי פעולה.

זהו! אני את שלי אמרתי לכם ולי. נכנסת ליום ההולדת שלי, מדויקת מתמיד, יודעת היטב מה הכי חשוב לי להגשים בחיי, כבר בשנה הזו. זוכרת מהן האבנים הגדולות שלי או אם תרצו אגוזי הזהב שלי. ואתם… לכו גם לעשות לעצמכם סנאי כי עכשיו זה הזמן. תעשו סריקה מהירה כל האגוזים שמפוזרים על אדמת היער שלכם ותבחרו את אלה שהכי שווים! קחו לא יותר ולא פחות ממה שאתם צריכים. ואחרי שתשחררו את כל מה שלא צריך ואת כל הכובד המיותר תגלו שיש לכם כנפיים קלות ויפות ושאתם יכולים לעוף בעזרתן גבוה, גבוה ולהגיע לכל מקום!

 

 

וכמו תמיד…אם אתם רוצים להרחיב את היריעה על תמונת חייכם ו/או לדעת איזו חיה מלווה יש לכם במקום הראשון? ובכל המקומות גם יחד? אני פה!!! כדי לתת לכם יד אוהבת ולב פתוח! ולחבר אתכם באהבה לחיות שלכםן ולמי שאתם!

 

אוהבת אתכם הכי!
מיכל

 

תמונות: האתר החינמי:  unsplash.com

 

 

 

 

 

תגובות

תגובות

2 תגובות

  • Ohad הגיב:

    ערב טוב להכי מיכל,

    ושוב ברבו לכתיבה אישית,בהירה ומעניינת.

    לאסוף,למיין ולבחור את החשוב לצרכים שלי….
    חיים שלמים.
    חושב שמעלת הסנאי שהוא יודע (יודע בהדגשה של המילה)
    מה הוא צריך .
    ואיך נדע מה הצרכים..?
    אגוזים ושיניים (:

    תמיד כיף להגיע.

    אוהד

  • תודה אוהדי! תמיד כייף שאתה מגיע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *