דג נחש ותפוח בדבש

סדרת מיטיבי הלכת

 

על הדבש…

אמא שלי הייתה אתמול באיזה ערב שירים של הגבעטרון לכבוד ראש השנה.

בין השאר היא שמעה את השיר של נעמי שמר "על הדבש ועל העוקץ" ומאד התרגשה כי זה הזכיר לה אירוע מטלטל ועוצמתי שהמשפחה שלנו עוברת בימים אלה. היא התקשרה מיד לספר לי וביקשה שאקשיב שוב למילות השיר שכולנו מכירים. אז הלכתי להקשיב.

תקשיבו גם!

 

מאוחר יותר, בשכבי בלילה במיטה נזכרתי שחברה יקרה ואוהדת עודדה אותי לכתוב פוסט אחד בחודש …"כי העם דורש…" לדבריה, וזאת לאחר שקראה את הפוסט האחרון שלי על הסנאי. פתאום קלטתי שחודש מאז… זה פחות או יותר עכשיו. טוב נו, זה כבר נהיה קצת יותר מחודש אבל בואו לא נתחשבן בראש השנה.

בנוסף, התחלתי לחשוב על כל השינויים שאני עוברת, בזמן הזה, יחד עם עוד המון אנשים מסביבי שעוברים גם הם תמורות מאד עוצמתיות. טרנספורמציות של ממש.

ואז …ממש לפי ההירדמות הקשבתי לאיזו תחזית אנרגטית לחודש ספטמבר, של בחור אנגלי מדויק להפליא שקוראים לו לי האריס, והבנתי ממנה כל מיני דברים שעוברים עלי ופשוט לא ידעתי לתת להם שם ולהגדיר אותם.

פתאום, הבנתי למה אני לא מצליחה לכתוב על החיות בבלוג, כבר המון זמן, ולמה הרגשתי שמשהו עצום משתנה בתוכי ושאני לא יודעת להבין אותו ולהסביר לעצמי מהו? כבר תקופה ארוכה. ופתאום התחוור לי למה חשבתי שאולי "איבדתי" את זה או שאולי אני צריכה לשנות כיוון ולכתוב על דברים אחרים לגמרי… או אולי בכלל להפסיק לכתוב ולהתמקד בעיסוקי בנדל"ן ובאימון למשל (עיסוקים מרכזיים נוספים שלי בשנים האחרונות). בקיצור, משהו לא ישב לי טוב בכלל. שלכת.

 

אז אחרי ההקשבה לאותו לי האריס, וגם לשאוד החודשי של מעגל הארגמן ובעיקר לעצמי, החלטתי שאני הולכת לכתוב עכשיו פוסט למיטיבי לכת של ממש! וחשבתי … שאם גם הפוסט הקודם שלי על הסנאי הוגדר על ידי ככזה (באופן אינטואיטיבי לחלוטין אגב…ובלי הבנה עמוקה מה עומד מאחורי המילים הללו) אז כנראה שאני צריכה ליצור סדרה חדשה שזה יהיה שמה! – "סדרת מיטיבי הלכת" – פוסטים למיטיבי לכת בשבילי החיים ולכאלה ששואפים להיות כאלה".

 

 

ולמה בעצם אני צריכה לקרוא לפוסטים שלי על החיות בשם חדש? אתם בטח שואלים … הרי שם הסדרה הוותיק שלי מאז ומתמיד היה "העולם המופלא – עולמם של הקלפים האינדיאנים". וזוהי שאלה שהיא ממש במקום ועכשיו אסביר לכםן על שום מה השינוי?

אז כמובן… זה לא היה משהו מתוכנן…אלא ניצן שנבט מתוכי ממש לאחרונה כי שמתי לב שהמון זמן לא הצלחתי לכתוב פוסטים על החיות ובכלל.

הרגשתי שמשהו משתנה בי אבל לא ידעתי מה. הרגשתי כאילו החומרים והידע, שיושבים אצלי כ"כ מהודק וטוב, פתאום כבר "נמאסו" עלי ולא מרתק אותי לחקור בהם עוד או לכתוב עליהם פוסטים ובטח לא ספר כמו שחלמתי עד לאותו רגע לכתוב. אז לא כתבתי! אבל יחד עם זאת גם לא הבנתי מה עובר עלי.

זו היתה תקופה שנמשכה זמן מאד ארוך וחשבתי שאולי הכלי הזה כבר מיצה את עצמו עבורי. את זה כמובן הראש אמר לי. לעומתו הלב אמר לי להמתין בסבלנות אפילו שאני לא רואה כלום באופק ואין שום כיוון…סוג של ערפל מתעתע. ואז…הגיע יום ההולדת שלי, בסוף יולי האחרון, וכתבתי את הפוסט על הסנאי והרגשתי שהוא כתוב אחרת. היתה בו אנרגיה שונה שעדיין לא ידעתי להסביר לעצמי מהי אבל לפי התגובות שלכם הבנתי שמשהו אחר מתהווה פה. והיום כשהחלטתי להתיישב לכתוב, לאחר שהקשבתי ללי האריס, הבנתי כאמור סוף סוף את הדברים ויכולתי לראות בבהירות מה קורה כאן?

ואני יכולה להגיד לכם שזה אכן משהו אחר. משהו שגם אתם תבינו דרך המילים ואולי יותר דרך המרווח שביניהן… כלומר, בעיקר תחוו ותחושו את הדברים.

ולכן…החלטתי ליצור סדרה חדשה שתיכתב ותבדל את עצמה מהסדרה הקודמת…עד שתבוא עוד אחת אחריה בזמנה ואולי תבדל את עצמה משתיהן. החומרים יהיו זהים כלומר, כולן תעסוקנה בחיות, בהתפתחות ובריפוי ותאמרנה את דברן. אני אהיה כאן רק הצינור… השליחה שמנגישה עבורכם ואליכם את הידע, החומרים הגבוהים והריפוי.

הכתיבה בסדרה הזו תהיה ברמה גבוהה יותר, מזו שלפניה, ותהיה מיועדת למיטיבי לכת ולמי שמשתוקק/ת להיות כזה בעולם בו אנו חיים. היא תכלול הפניות למקורות, שגם הם מיועדים למיטיבי לכת בעולם ברוח ובעולמות ההגשמה, כמו למשל לי האריס או מעגל הארגמן ורבים וטובים אחרים. מי שירצה באמת מהלב יוכל להתחבר מהר מאד לידע ולאנרגיה הזו, אפילו שהם מאד גבוהים ומתוחכמים, משום שהם מאד נגישים ומהירים בזמן הזה לכל מי שרוצה לעשות עבודת מודעות ולצמוח.

אז בואו נתחיל.

 

על העוקץ…
או מה בעצם קורה פה?

אז חשבתי לעצמי איזו חיה תתאים לזמן הזה של ראש השנה? יחד עם כל הידע שהגיע ומגיע אלי עכשיו? ברור לי שזה לא ראש השנה "רגיל" עבורי ועבור כולם בכלל. יש משהו הרבה יותר גדול שקורה ואין ספק שצריך להסביר אותו למי שרוצה להבין כדי להתקדם.

נזכרתי שהחיה הראשונה שכתבתי עליה בעבר בהקשר הזה היתה הלטאה. והיא בהחלט נחמדה מאד ויש בה סממני ראש שנה אבל היא לא מדויקת לעכשיו (מי שרוצה לקרוא על הלטאה ורה"ש – קישור בסוף הפוסט). אח"כ חשבתי לעצמי שאני שומעת לאחרונה הרבה את המילה "טרנספורמציה" כי הרבה אנשים עוברים כזו כך או אחרת… ונזכרתי בפרפר שזו המהות שלו אבל גם הוא לא הרגיש לי ממש מתאים לתפקיד השליח העכשווי (קישור לפוסט שלי על הפרפר בסוף הפוסט).

טוב…אז אולי לידה מחדש ? חשבתי לעצמי ….שאותה מייצג העטלף? גם לא! אמרה לי הבטן שלי (קישור לפוסט על העטלף להלן). ואז…. לי האריס התחיל לדבר על השלת העור הישן והחלפתו בחדש ועל זה שעד שלא נשיל לגמרי את הישן אין סיכוי שלחדש יהיה מקום להיכנס. ובאומרו את המילה "להשיל" נזכרתי מיד בשני הנחשים שהופיעו ממש לאחרונה על המדרגות מחוץ לבית כל אחד בתורו. הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, שפגשתי בנחש ליד הבית (קישור לפוסט להלן), זה היה פחות דרמטי כי למזלנו שניהם כבר היו מתים. כנראה איזו חתולה עשתה את העבודה כמו שהסביר לי שמוליק הלוכד הוותיק והאהוב שלנו.

 

ואז אמרתי לעצמי: "כן , זה ברור! זמן נחש עכשיו…עד כמה שזה ישמע מבאס ומרתיע כפוסט לכבוד ראש השנה 😊…."קצת ציני" יהיו מי שיאמרו אבל לא!…זו לא אני צינית …זה היקום, על האנרגיות שלו, שהחליט להיות עוקצני, להאיץ את הקצב ולדחוק בכולנו להשיל את העור הישן בזמן הזה ולייצר עור חדש שונה בתכלית…כזה שאף אחד עוד לא ראה או שמע עליו. משהו חדש דנדש שעוד לא הומצא בארץ או בעולם. והשינוי הזה שמביא הנחש הוא אלכימיה של ממש! התמרה אמיתית.

אז כן…חברימות נתקענו עם הנחש בראש השנה ועכשיו אנחנו הולכים לנצל את זמן האיכות איתו עד הסוף וללמוד ממנו טוב טוב מה צריך לעשות כדי להתחדש וכדי ליצור אלכימיה של ממש בחיינו כלומר, איך להפוך כל דבר בו אנו נוגעים לזהב, ולריפוי, ולצמיחה ולאהבה? אז קדימה הולכים…..

 

מיהו הנחש?

הנחש זריז, פיקח, תוקף ונושך בעוצמה ובדיוק רב. במקרים רבים הוא ארסי. יש לו חוש ריח מפותח ויכולת חישה גבוהה העוזרים לו לאתר את הטרף.

מדובר ביצור שנוי במחלוקת! שמהווה סמל עתיק ומרכזי ומלא בניגודים ברוב התרבויות – בחלקן הוא מהווה סמל לשליליות, פיתוי, חטא, הרס ורוע ובאחרות הוא נתפש כסמל לרפואה, שינוי, התמרה וחוכמה גבוהה הקשורה לכוח הבריאה.

האינדיאנים בחרו באופציה השנייה וראו בנחש סמל להתמרה, לריפוי ולסגולות הקשורות בהיבטים שונים של כוח הבריאה כמו: אנרגיה ותבונה קוסמית גבוהה, אלכימיה, מיניות והתעלות (או אלמוות).

גם תרבויות עתיקות אחרות עשו חיבור, בין הנחש לעולם הרפואה, שניתן למצוא לו ייצוג, עד היום, בסמלים של גופים רפואיים שונים. זה מתחיל בנחש הנחושת של משה, שמתפתל סביב המנורה, בסמלה של ההסתדרות הרפואית בישראל…. ממשיך בנחש שעל מטהו של אסקלפיוס, שהוא אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית הקדומה, אשר מוזכר גם בשבועת היפוקרטס היא שבועת הרופאים (מטה זה מסמל עד היום את מקצוע הרפואה ומשולב בסמלים של ארגון הבריאות העולמי, חיל הרפואה האמריקאי והאנגלי ואפילו על סיכת החובש הצה"לי)….. וכלה במטהו של הרמס – שליח האלים ואבי האלכימיה בימי הביניים – עליו כרוכים שני נחשים ואשר מקושר לעולמות הרוקחות והרפואה ומשולב בסמלים של ארגוני בריאות רבים.

 

מהן סגולות הנחש האינדיאני?

 

 

האינדיאנים מצאו בנחש מספר סגולות:
1. השלת העור – סגולה הקשורה ליכולתו המדהימה של הנחש להשיל את עורו ולהחליפו בחדש – פעולה שמבטאת שחרור מהישן לצורך התחדשות והתמרה של מחזור החיים. זו, להבנת האינדיאנים, אנרגיה של אלכימיה ושלימות!

2. התמרה/אלכימיה – למרבה הציניות, משמש ארס הנחש גם לצרכי ריפוי בשל תכונותיו האלכימיות. במילים אחרות, ניתן להתמירו ולהפוך אותו מחומר שעלול להמית לחומר מרפא שבכוחו להציל חיים! וזאת אם עושים בו שימוש נכון!

כיום, משתמשים בארס הנחש בעולם הרפואה כדי לייצר נסיובים לטיפול בהכשות נחש ולהפיק תרופות להתמודדות עם מחלות כמו: סרטן, סוכרת, דלקות מפרקים ועוד, ועוד. נו מה תגידו על זה? מדהים לא?

אז גם האינדיאנים מסכימים עם זה ועל הבסיס הזה הם מסיקים שלכולנו, בלי יוצאים מהכלל, יש את היכולת לחוות כל חוויה, באשר היא, מרצון וללא התנגדות מתוך הידיעה שכל הדברים שווים בפני הבריאה! משמע, את כל מה שניתן לחוות כרעל, אפשר גם לאכול, לעכל, להטמיע ויותר מכך, ליצור בעזרתו ריפוי – הכול תלוי במצב התודעה בו אנו נמצאים! במילים אחרות, ניתן להתמיר כל חוויה ארסית בכל המישורים: גופני, רגשי, שכלי ורוחני…ויותר מכך, אנחנו אלה שבסופו של דבר בוחרים מה לחוות ואיך. יש לנו את המסוגלות הזו.

3. אנרגיה מינית והתעוררות הכוח היצירתי – איכות נוספת של הנחש היא סגולת האש היוצרת תשוקה, חיוניות, הולדה, חוכמה, שלמות וחיבור עם הרוח הגדולה.

 

מהו מסר הנחש לכבוד ראש השנה תשע"ט ובכלל?

כשהנחש מחליט להופיע הוא בא להכריז בקול גדול על כך שהשינוי שוב דופק בדלת! אבל… לא מדובר כאן בשינוי קטנצ'יק כייפי אלא בווחאד שינוי! שהוא לא נעים במיוחד וגם לא פשוט! אשר יכול להיות מלווה בהכשה אחת או שתיים (מאחרים אלינו, מעצמינו לעצמינו ו/או מאתנו לאחרים) ובהרבה ארס.

הוא מודיע שזה הזמן להתעוררות ולהתמרת תבניות של מחשבה, אמונה, חוויה או תשוקה במטרה ליצור ריפוי. במילים אחרות, זהו זמן של התפרקות והשלת ה"עור" הישן של חיינו על כל דפוסיו והבנותיו, ויצירת עור חדש שלא נודע עוד כמוהו. זה ממש תהליך של הרס ובנייה מחדש – זמן מותם של "חוזים" ישנים וניסוחם של כאלה חדשים, מעודכנים ומותאמים לכל מה ומי שאנחנו היום.

 

כן… זה תהליך מפחיד, וכואב מאד בהרבה מקרים, שמייצר כעס, תסכול, פחד וכתוצאה מכך גם חסימות אנרגטיות שבאות לידי ביטוי בצורת קשיים ומחלות. ודווקא מהסיבות הללו חשוב לא להיבהל מ"תופעת הנחש" אלא להפך, ללמוד להכיר את המפתחות להבנת מאפייניה ולהתמרת העוקץ לדבש.

אז…בואו נדבר על זה קצת…

אחד המפתחות המרכזיים והחשובים ביותר, להבנת סגולות הנחש, היא הידיעה שבכוחנו לבחור כיצד להתייחס לכל חוויה או התנסות שנכנסת לחיינו. עלינו מוטלת האחריות האם להסכים לראות ולספוג אותה כרעל לנשמתנו ולגופינו או להתמירה לאיכות של ריפוי והבראה. האם לבחור במחלה, בכאב ובצער או לחילופין בשמחה, חיוניות, שפע ובריאות.

ונכון! ברוב המקרים זה ממש לא פשוט! נדרשת כאן נחישות פנימית! עוצמה! והמון מודעות עמוקה כדי לעבור, דרך כל ההכשות ולזכור, בכל רגע נתון, שאנחנו חזקים ויכולים לצמוח דרך כל חוויה גם אם יש בה ארס רב. שאנחנו יכולים, אל מול כל הקשיים, לבחור לדבר בשפה של שמחה ובריאות כדרך לצמיחה.

אתגר לא קטן! אבל משתלם בסופו של תהליך. ואני בהחלט מדברת אליכם מתוך ניסיון והתמודדות אישית. זוהי בחירה יום יומית, ובכל רגע ורגע, איך לתפוש את הדברים בזמנים של קושי גדול וגלים סוערים שמעוררים "פחד מוות" של ממש.

וחוצמזה, אתם יודעים, לא תמיד יש לנו ברירה. לפעמים, למרות שאנחנו מנסים להיות "זהירים" ולפסוע בשבילי החיים מתוך אסטרטגיה של "ניהול סיכונים" ודרך בחינה מתמדת של הסכנות האפשריות שעלולות להופיע לנו בדרך – נמנעים מלעשות "פניות חדות" ולהיכנס לפינות אפלות ומשתדלים לשמור על עצמינו מהכשות – לא מצליח לנו ואנחנו חוטפים! ואז…כאשר ההכשה היא כבר נתון קיים…אז מה? לא נתמודד איתה? לא נרפא את עצמינו? לא נבחר בהמשך צעידה בדרך ובצמיחה מאותו מקום כואב? כלומר, בידינו הבחירה מה לעשות עם הארס? האם לאפשר לו "להרוג" אותנו או לבחור להתמירו לריפוי והתקדמות. תמיד יש לנו בחירה! להיות אלכימאים! קוסמים של החיים שלנו ולדעת בפנים שאנחנו חזקים, שיש לנו את הכלים ואת היכולת להפוך את הבאסה לסבבה ולזכור שאף רוח חזקה או שום נחש צפע לא ישברו אותנו.

ונשאלת השאלה למה אנחנו בכלל צריכים הכשות? נו….למה? כי כנראה סירבנו לזוז קדימה בלעדיהן. לא הקשבנו למסרים מבפנים ומבחוץ. נמנענו! נצמדנו! סירבנו לראות את מה שעומד לנגד עיננו המון זמן, דחינו עוד ועוד את הפרידה מהישן והמוכר גם אם פג תוקפו! גם אם הפסיק כבר להתאים והפך לחונק ומעיק. אבל אחרי ההכשה בד"כ כבר אין ברירה! אף אחד לא רוצה לחזור אחורה ולחטוף שוב מכה כואבת יותר. ואז? מה אנו עושים? עפים בטיל קדימה – מנכשים עשבים שוטים בתודעתנו, גוזמים את ה"צמחייה" המיותרת שמסתירה את הדרך, מנקים ומפנים את הנתיב, מאירים אותו בזרקור ענק שממלא אותו באור, בבהירות, באנרגיה חדשה אוורירית, יוצרים שביל שאין בו מקום מסתור לנחשים.

ואני חייבת לומר לכם שהאנרגיה בתקופה הזו שונה מבעבר. היא הרבה יותר דוחקת וחסרת סבלנות. אני מדמה אותה לגלים סוערים של ים שמאיימים לבלוע את כל מי שלא עולה עליהם בזמן. ואין זמן. פעם, עד לפני שנה – שנתיים היה אפשר למשוך דברים שנים על גבי שנים. היום זה נגמר! גם היקום עצמו משיל את עורו הישן ולובש עור חדש….משנה חוזים! מתמיר אנרגיה אחת לאנרגיה אחרת לגמרי! אשר סוחפת את כולנו איתה…שלא מסכימה יותר לעיכובים בהתפתחות, לשקר, הסתרות ולתהליכים מניפולטיביים שקורים מתחת לפני השטח. היא רוצה עכשיו ומהר השלה של עור והתמרה. אין יותר למה לחכות. ולכן, זה קשה ומאתגר מצד אחד אך נותן המון תקווה, אור ואופק מהצד השני.

והנחש, יחד עם לי האריס ועוד כמה שליחים נפלאים כמו "מעגל הארגמן", אומרים לנו עכשיו: "הבינו שאלה הזמנים. המון אנשים חווים אתגרים עמוקים וניעור רציני בזמן הזה. ממש תקופה של דיטוקס. כולם מדברים על זה.

לא משנה באיזה מקום הייתם בחודשים האחרונים כולם הרגישו "התארגנות מחדש" בחייהם וביוניברס. יתכן שעברתם, או עדיין עוברים, תקופת זמן בה כל מה שחשבתם שהוא אמיתי ונוכח בחייכם כמו למשל חברויות, מערכות יחסים בעבודה, מקומות שרציתם לעבור אליהם – משתנה באופן פתאומי. אתם חווים טרנספורמציות ומוות פתאומי של דברים שהיו מאד חיים, אמיתיים, נוכחים ומוחשים עבורכם וזה יכול לגרום לכם ללכת להגיע לקצוות של דיכאון, חוסר אמונה, חוסר רצון להמשיך הלאה, תהייה למה אתם כאן? ומה בעצם קורה פה?

וכל זה קורה מסיבה מאד פשוטה – כדי שתהיו מסוגלים ליצור טרנספורמציה ענקית בחייכם וכדי להכין אותכם לפרק הבא והמרגש של חייכם. וגם אם לא כולכם חוויתם את הדברים הללו, בעוצמות האלה או בכלל, זה הדבר שהעולם שלנו חווה בשנים האחרונות. אבל בחודשים האחרונים הכל מרגיש חזק ומואץ הרבה יותר. חל תהליך של רה-ארגון פנימי עבור רבים. ולכן הם עברו או עוברים מקיצוניות של רגעים בהם הם מרגישים בהירות והבנה מאד גדולה לגבי מה שקורה איתם ועם מטרת חייהם ודקות, שעות או ימים אחרי כן זה יכול היה להתהפך ולעבור לקיצוניות השנייה – פחד מוות והרגשה של חוסר בטחון במה שהם עושים.

אז.. אל תיכנסו לפאניקה אם כל זה מתאר את נסיבות חייכם כרגע כי הרבה אנשים חווים וחוו את זה. לגל הזה יש תפקיד עכשיו. הוא בא על מנת ליצור תשתית לפרק הבא, לעור החדש שתעטו על עצמכם. וזה יהיה מאד מוחשי ואקטיבי עבור המון אנשים עכשיו.

וזה בסדר! זה יחלוף. אבל כשזה יחלוף אתם כבר תהיו שונים לגמרי… תהפכו לאנשים חדשים ומשודרגים מבחינת מודעות והחיבור להבנות הפנימיות… דבר שיקרין וישפיע על כל מהלך חייכם. ולכן, היו טובים לעצמכם עכשיו. אל תחמירו עם עצמכם ואל תשפטו את מה שקורה. פשוט הסכימו לקבל את הקושי והכאב העצום ולשחרר אותו מההוויה שלכם מתוך הבנה שהכל מכוון לטובה ולצמיחה נפלאה. הבינו שזוהי תקופה של שינוי עמוק, ושל השלת העור הישן של חייכם ומהותכם, והתמרתו בחדש הולם, נקי ופשוט הרבה יותר.

הסכימו ללכת עם השינוי הזה. אפשרו לו להתהוות. ואם לא ברור לכם עכשיו מי אתם? או איך קוראים לכם? או מה אתם צריכים לעשות בעתיד? או באיזו עבודה לעבוד? תניחו לזה עכשיו. זכרו שהכל בסדר….הרשו לעצמכם לנוח, להקשיב פנימה, לעשות בכל פעם רק צעד אחד קדימה בעקבות הקריאה הפנימית שלכם …אותה תבונה שלוחשת לכם מבפנים את הוראות ההפעלה והצעידה שלכם כאן על פני האדמה. זו אשר תמיד נוכחת שם גם אם אתם לא מקשיבים לה ואשר תמיד תומכת ושומרת עליכם בכל רגע נתון.

והיום, היום הראשון של החג אחה"צ, לאחר תפילת מנחה, הוא הזמן לתשליך – הזדמנות סמלית להביע הסכמה להשיל את העור הישן ולפנות מקום לחדש אחר לחלוטין לא ידוע, כזה שעדיין לא הכרתם כי לא היה כזה קודם ועכשיו הוא מתהווה. כזה שעדיין לא יכול להיות מוגדר במילים ובתבניות מוכָּרוֹת מן העבר אך מתחיל לעבור אליכם, ללא מילים, דרך תחושות וחוויות החיים.

אז לכו לים ותעיפו מעצמכם את כל מה שלא צריך ומיותר! ולאחר מכן, הסכימו להניף בגאון את המטה האישי שלכם, עליו כרוך סמלו של הנחש, ממש כמו אסקלפיוס והרמס, והתחילו להתמיר! ולהפוך לזהב ולריפוי כל מה שבא לכם! כל מה שבחייכם מבקש אלכימיה!

ולכו עם זה עד הסוף! לא בחצי כוח. השאירו בים את כל הפחדים, הזיכרונות המעכבים, תחושות הכישלון, הנדרים המיותרים שנדרתם, החוקים שהצבתם לעצמיכם ומגבילים את תנועת החיים שלכם והקיבעונות….השליכו את כולם מעליכם ועופו על עצמכם ועל החיים שלכם בלי יותר מידי תכנונים מתוך חיבור לתבונה הפנימית.

ומעבר לכל אלה, זכרו תמיד שאתם המאסטרים של החיים שלכם! המנכ"לים הגדולים! ורק אתם יכולים לבחור איך "לאכול" ו"לעכל" כל חוויה והתנסות שמגיעה לפתחכם. אתם היוצרים והבוראים ואתם יכולים לבחור את מה שאתם רוצים לחוות ובאיזה דרך להפנים ולעכל את החיים!"

אז…זהו מסר הנחש עבורכם, לכבוד ראש השנה, אנשים יקרים מאד! התחברו איליו מתוך מודעות ויקרו לכם דברים נפלאים!

שתהיה לכם שנה מעולה, מלאה במתנות טובות, בחוויות חדשות, ובהתמרות מהותיות. חיו אותה מתוך חיבור לתבונה ולאמת העמוקות שלכם ולא פחות חשוב עשו זאת בכל הכוח, העוצמה והתשוקה!!! כי גרם אחד פחות מזה לא באמת משתלם! ובשביל זה אתם פה.

אוהבת אתכם המון!
חג שמח!
שלכם,

מיכל

 

 

מקורות

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *